⁨שבת חיי שרה⁩

נחיתה, הליכה אל המסוע, מסירת טופס שמילאנו במטוס ו... סריקת כל המזוודות והתיקים. מה שבארץ עושים על מדגם מזוודות יוצאות, בתחנות אל על בחו״ל עושים על כל המזוודות העולות למטוס, כאן עושים אחרי הנחיתה. למה? ניו זילנד היא ארץ מבודדת בשלב הנוכחי אין כאן בעלי חיים העלולים להרוג מישהו. למשל אין כאן נחשים, כלבת וכו. את הניו זילנדים מאד מעוניינים לשמר את המצב הנוכחי. זה שלא ביקשו לראות ויזות בכניסה, מילא. אבל סריקות המזוודות באה אחרי ששלוש פעמים נשאלו הנוסעים אם הביאו דבר מזון כלשהו, איסור גמור בתכלית האיסורים בעולם. הם חוששים מהברחת בע״ח לניו זילנד כגון כלבים יותר מכל המחבלים בעולם שמתו ו/או שעודם בחיים.

באוויס העניינים התנהלו מאד לאט. זה לא שאנחנו ממהרים אבל פעם עבדתי מהעבר השני של הדלפק. הייתי מוציא חוזה השכרה בפחות מדקה. לעמוד בצד הלקוח חצי שעה או לראות התור להרץ עם המתנה של למעלה משעה... הטכנולוגיה לא תמיד עושה טוב.

קורולה אדומה. כמו כל יתר הרכבים – ההגה בצד הלא נכון. שינוי בהרגלי הנהיגה בגילנו מחייב זהירות. למשל בכל פעם שצריך לאותת אני מפעיל מגבים מפני שהאיתות נמצא ביד שמאל ואילו כאן ההיפך. לפנות ימינה זה פרויקט המצריך הכנת שרטוטים מראש. המסלול האיטי הוא דווקא השמאלי וכיוצא באלה. נסענו למטרת הסתגלות איזה שעה. כ ל אוקלנד היא עסק של גבעות נמוכות ומתונות או עסק של מים. המון מים. מה שלא מים – צמחייה ירוקה. לפיכך מה שרואים זה שחור של אספלט, כחול של מים, ירוק של צמחיה. רוב הבתים הם חד משפחתיים ועל אדמה, מעוצבים כל אחד על פי טעמו, אין חזרתיות, מרחק סביר בין הבתים ואין דבוקים. מה שלא בתים פרטיים אלה נניח בניני משרדים, בגבהים לא מטורפים, שימוש בהמון זכוכית, בתוך סביבה ירוקה. כל העיר משדרת צניעות. אנחנו לא בברלי הילס או טקסס או יפו.

זה לא השיר little boxes של פיט סיגר ולא הכל בנוי ticky-tacky, זה הרבה יותר אינדיבידואלי, ובכל זאת, כשרוב האוכלוסיה גרה כך זה מביא את השיר משנות השישים חזרה אל הלב.

מקריאה, ובהמשך משיחה עם חייא ואורית, אוקלנד תחנת שינה משובחת אך אין בה משהו המצדיק לטוס מהצד השני של כדור הארץ. תחנה טובה למתאוששי טיסות ארוכות. במסגרת השוטטות הגענו לקניון גדול עם כל שמות היוקרה המוכרים מערים אחרות. קומת האוכל – מכל טוב. הודי, סיני, יפני, בתי קפה, מאפים בסטנדרט של ארומה, שוב ושוב זה חוזר – הכל נקי מטופח וטוב אבל אין יוצאי דופן.

בחדר התגלתה הטעות הגורלית – השקעים החשמליים כאן ובאוסטרליה דומים אולי לדב יוסף אבל אין לנו מחברים לתקשר בין הציוד שלנו לחשמל שלהם. ניסיתי השאלה מתאם מהקבלה של המלון, מתאים רק לתקעים אמריקאים. שלחה אותנו לחנות גדולה המקבילה ל-max אצלנו – אין להם מעבירים המתאימים לתקעים אירופים. עד כתיבת שורות אלה נדמו השעונים הטלפונים. היום יום ראשון, יום קשה לציד של מתאמי שקעים אירופה – אוסטרלים. איך נשרוד בלי טלפונים????? מקווה ש- YNET יסלחו לנו.

האמת שזו לא טעות. לא היתה הזדמנות לרכוש מעבירים כאלה בשום מקום. במשך היום נלמד אם הם עשות זאת בכוונה כדי שהתיירים יראו את ניו זילנד ולא רק מסכים.

השפה המקומית. אני מוכן להישבע שהיא די דומה לאנגלית. זה נשמע יותר כמו לדבר עם פה מלא אוכל חם מאד. אני בפוסט טראומה אחרי המקרה של סקוטלנד. פעם נחתנו שם והלכתי לשכור רכב. הבחור בתחנה שאל שאלות פשוטות ואני לא הצלחתי להבין מ י ל ה. תסכול נוראי. שלושה ימים ראשונים פשוט לא היתה תקשורת עם המקומיים. גם כאן אני עסוק בלקרוא את שפת הגוף שלהם כדי להבין מי נגד מי.

מיותר לציין שכל הסביבה נקייה למהדרין. למרות שברגיל יש כאן רוח משמעותית, אין פחיות ניירות וניילונים במים באוויר או על הקרקע. זה לא ואדי ערה. נחתנו בשבת. סופ״ש. התנועה בכבישים חביבה זורמת ואין תנועה כבדה. ביום שני בבוקר נעזוב את העיר מוקדם וכך יקרה שלעולם לא נדע את האמת על השאלה הגורלית אם יש או אין פקקים באוקלנד. כבישים כאלה טובים ויפים – לא כואב שאין פקקים?

החלק המעניין של העיר הוא חייא ואורית. חייא בארט (אמא תימניה ואבא בריטי) חבר ילדות מגיל נמוך מים המלח של ניר חורש (אמא חלבית אבא רומני). הם גדלו בכפר סבא ועברו ליד בית ספר עד הצבא (890 ואגוז בהתאמה). מהיותם תלמידים בעלי מוניטין מחורבנים הלימודים אחרי צבא היו קצת בעייתיים. ניר שרד להיות מהנדס אבל חייא התעקש על רפואה כי גם אבא שלו רופא עיניים. עברו שנים ובסוף חייא רופא עיניים מומחה. ליתר בטחון התחתן עם אורית שהיא קרדיולוגית. כעת הם נמצאים באוקלנד במסגרת תת התמחות וגם שלוש בנות שהביאו עד כה. עד כאן סיפור ישראלי רגיל.

משני אלה למדתי דברים שחלקם ידעתי קודם:

• החיים בגולת אוקלנד כמו בגולת אמסטרדם קוסמים קודם כל מפני שכאן עובדים פחות קשה

• המרדף אחרי עוד כסף וחומרניות פחות אינטנסיבי

• לעשות טרקים יותר חשוב מדגם המכונית

• אפשר לחיות בדירה קטנה וזה לא עושה את החיים פחות טובים,

• הניתוק הפיזי מהארץ נעקף ע״י ועידות זום של חברים הנמצאים במקומות שונים בעולם באופן קבוע

• ולבסוף, גם רופאים יכולים לעשות כסף ממקורות משולבים של עבודה בבית חולים, בקופת חולים ופרטי.

כמה כסף? כמה שיעבדו יותר. למה כסף? תלוי מאד באיזו סביבה חברתית חיים. נראה שאצלנו כסף הוא אינדיקציה להצלחה מקצועית וכאן כסף הוא אינדיקציה לכמות השעות המושקעות.