⁨שלום סיציליה. היה כיף, היה מעניין, ומי יודע אולי פעם שוב ניפגש...⁩

אחלה יום

מחר נטוס מסיציליה לרומא, נלון שם לילה וביום חמישי נמריא לארץ המפשירה מכפור – הוד השרון. הבוקר 05:30 חיים רוזנברג מדד 1.6 מעלות בפרדסיה. מה יש למהר?

לפיכך נסענו לאיטנו את 70 הק״מ עד פלרמו וכדי להרוג זמן, נכנסנו לעיר קטנה על החוף בשם המבטיח מונדלו Mondello, עשרה ק״מ לפני פלרמו. מתברר, ובאמת לגמרי במקרה ומבלי שידענו עליה דבר, שזאת עיירה מיוחדת. הרגיל הוא שהיא על חוף הים עם חוף ארוך חולי ויפה, הכל מוכוון לתיירות. מה שמשך את תשומת ליבי הוא שזו עיר בלי שיכונים. כ ל הבתים בעיר, וחרשנו מאד מאד, כולם בתים פרטיים מפוארים עם חצרות וגינות, קטנות או גדולות יותר, סוג של סביון של פלרמו. פעם ראשונה שראינו עיירה או עיר הבנויים כל כך סטריליים. הצמחייה בכל הרחבות והסביבה וכן הבתים, נראים וותיקים. בדקנו בית קפה אחד על החוף ואע״פ שזו לא העונה, היו לא מעט אנשים על הטיילת עם או בלי כלבים. וכן ראינו אנשים בודדים על החוף ממש. כל כך למה? כי תפסנו יום שמש חמים ונעים, הנעים ביותר מאז נחתנו כאן, בלי מעילים ועם משקפי שמש. גם אחרים הבינו את העניין. סיבוב יסודי בעיר העמיק אהבתנו למונדלו.

המשכנו לפלרמו, ישר למלון עם השם הפלצני PalazzoSantamarina הוא באמת מיוחד. המבנה הישן / העתיק נמצא על אתר עתיקות, ובחלקים ממנו הרצפה עשויה זכוכית ורואים למטה עתיקות, כמו שיש אצלנו בירושלים. המלון שופץ כדבעי אך החדרים הם אילוץ נתון מבחינת גודלם והמבנה שלהם. את החדר הראשון שהציעו לנו לא אהבנו ובמקומו קיבלנו דירת חדר וחצי והכל סבבה. המלון נמצא בלב הלב של העיר העתיק. אי אפשר להגיע עם הרכב ולכן הגענו רק עם תיק יד והשארנו המזוודות ברכב, בחניה ציבורית. אם בבוקר יהיה רכב ויהיו מזוודות, זו תחשב ההפתעה של הנסיעה. למה? כי זו סיציליה ובערים גדולות נוסח פלרמו יש יותר מהגרים מהסוג הסקרן למה-מה-יש-באוטו-הזה?

ישבנו לנו בשמש ללגום משהו וללעוס בורסקטה והבנתי למה מאות רבים של עוברים ושבים מהלכים ברחובות הצרים של לב העיר, לכאן ולשם, מהם רבים מאד לפני גיל גיוס, וזה למרות שאנחנו בפברואר ולא ביולי. המקום יפה מאד, חנויות קטנות, דוכנים צבעוניים, אינספור אתרים של אוכל ושתיה, וכן, גם השמש קטליזטור. יום הבטלה הזה קצת נפגע מהעובדה שהאינטרנט פה במלון ממש איטי ופתאום צריך להיזכר מה עושים בלי לתקוע הפרצוף לתוך מסך.

בערב הלכתי על פסטה עם סרדינים, שכבר אכלנו בסיציליה, אבל מבטאת את הפתעת הפסטה בטיול הזה, ושוש הלכה על ניוקי עם פסטו בזיליקום ובוריטו משובח כמעט כמו בבארי, איטליה. הרחובות של פלרמו בלב ליבה של העיר, שוקקים ומלאי חיים כאילו סוף מאי דופק בדלת.

העיקר שערוץ הטניס (יש חיה כזאת באיטליה) עובד ומשדר כל הזמן טורנירים, בזמן אמת.

הטיסה מפלרמו לרומא עברה עם עונש קל: שעה ביציאה. יחד עם עוד למעלה מעשרה נוסעים, חיכינו למזוודה שעה. כל היתר נעים ונחמד.

אחלה יום

מחר נטוס מסיציליה לרומא, נלון שם לילה וביום חמישי נמריא לארץ המפשירה מכפור – הוד השרון. הבוקר 05:30 חיים רוזנברג מדד 1.6 מעלות בפרדסיה. מה יש למהר?

לפיכך נסענו לאיטנו את 70 הק״מ עד פלרמו וכדי להרוג זמן, נכנסנו לעיר קטנה על החוף בשם המבטיח מונדלו Mondello, עשרה ק״מ לפני פלרמו. מתברר, ובאמת לגמרי במקרה ומבלי שידענו עליה דבר, שזאת עיירה מיוחדת. הרגיל הוא שהיא על חוף הים עם חוף ארוך חולי ויפה, הכל מוכוון לתיירות. מה שמשך את תשומת ליבי הוא שזו עיר בלי שיכונים. כ ל הבתים בעיר, וחרשנו מאד מאד, כולם בתים פרטיים מפוארים עם חצרות וגינות, קטנות או גדולות יותר, סוג של סביון של פלרמו. פעם ראשונה שראינו עיירה או עיר הבנויים כל כך סטריליים. הצמחייה בכל הרחבות והסביבה וכן הבתים, נראים וותיקים. בדקנו בית קפה אחד על החוף ואע״פ שזו לא העונה, היו לא מעט אנשים על הטיילת עם או בלי כלבים. וכן ראינו אנשים בודדים על החוף ממש. כל כך למה? כי תפסנו יום שמש חמים ונעים, הנעים ביותר מאז נחתנו כאן, בלי מעילים ועם משקפי שמש. גם אחרים הבינו את העניין. סיבוב יסודי בעיר העמיק אהבתנו למונדלו.

המשכנו לפלרמו, ישר למלון עם השם הפלצני PalazzoSantamarina הוא באמת מיוחד. המבנה הישן / העתיק נמצא על אתר עתיקות, ובחלקים ממנו הרצפה עשויה זכוכית ורואים למטה עתיקות, כמו שיש אצלנו בירושלים. המלון שופץ כדבעי אך החדרים הם אילוץ נתון מבחינת גודלם והמבנה שלהם. את החדר הראשון שהציעו לנו לא אהבנו ובמקומו קיבלנו דירת חדר וחצי והכל סבבה. המלון נמצא בלב הלב של העיר העתיק. אי אפשר להגיע עם הרכב ולכן הגענו רק עם תיק יד והשארנו המזוודות ברכב, בחניה ציבורית. אם בבוקר יהיה רכב ויהיו מזוודות, זו תחשב ההפתעה של הנסיעה. למה? כי זו סיציליה ובערים גדולות נוסח פלרמו יש יותר מהגרים מהסוג הסקרן למה-מה-יש-באוטו-הזה?

ישבנו לנו בשמש ללגום משהו וללעוס בורסקטה והבנתי למה מאות רבים של עוברים ושבים מהלכים ברחובות הצרים של לב העיר, לכאן ולשם, מהם רבים מאד לפני גיל גיוס, וזה למרות שאנחנו בפברואר ולא ביולי. המקום יפה מאד, חנויות קטנות, דוכנים צבעוניים, אינספור אתרים של אוכל ושתיה, וכן, גם השמש קטליזטור. יום הבטלה הזה קצת נפגע מהעובדה שהאינטרנט פה במלון ממש איטי ופתאום צריך להיזכר מה עושים בלי לתקוע הפרצוף לתוך מסך.

בערב הלכתי על פסטה עם סרדינים, שכבר אכלנו בסיציליה, אבל מבטאת את הפתעת הפסטה בטיול הזה, ושוש הלכה על ניוקי עם פסטו בזיליקום ובוריטו משובח כמעט כמו בבארי, איטליה. הרחובות של פלרמו בלב ליבה של העיר, שוקקים ומלאי חיים כאילו סוף מאי דופק בדלת.

העיקר שערוץ הטניס (יש חיה כזאת באיטליה) עובד ומשדר כל הזמן טורנירים, בזמן אמת.

הטיסה מפלרמו לרומא עברה עם עונש קל: שעה ביציאה. יחד עם עוד למעלה מעשרה נוסעים, חיכינו למזוודה שעה. כל היתר נעים ונחמד.

שלום סיציליה. היה כיף, היה מעניין, ומי יודע אולי פעם שוב ניפגש...