⁨קפריסין 4 ואחרון⁩

בסימן טוב ומזל טוב היום הגענו ל- 19 מעלות עם רוח 10-20 קמ״ש וזה אומר שראינו קצת קצף גלים סמוך לחוף. טמפרטורת המים 17.7 וראינו לא מעטים הרוחצים בים בתירוץ שהשמש מחממת. שיהיה. באותו זמן הים באילת 21 מעלות.

קפריסין קטנה, אולי כבר אמרתי את זה. ביום האחרון וטיילנו במזרח האי, בחלק היווני. זה עוד יותר קטן מקפריסין היוונית. אע״פ שכל הזמן אני נוסע מאד לאט, והקפריסאים שמחו מאד לראות אותי מחזיר את האוטו השכור ומשחרר את התנועה באי, עדיין אי אפשר להרוג יום שלם על טיול באזור הזה. מקסימום חצי יום וגם זה בקושי. ביקרנו במעבר גבול לאזור התורכי, שום דבר מיוחד.  אח״כ מצאתי משהו ב-ynet:

קפריסין קיבלה עצמאות מבריטניה ב-1960, ובהסכם נקבע שלונדון תמשיך לשלוט בשני אזורים שבהם יש לה בסיסי צבא. ב-2022 אלפי קפריסאים שחיים בקרבת הבסיסים עדיין כפופים לחוקי הממלכה המאוחדת. הצבא הבריטי אחראי על בתי משפט, תחנות משטרה ובית סוהר. המקומיים מתוסכלים: "זה לא הגיוני”.

בסיס אחד במערב, אקרוטירי שמו, ואחד במזרח, דיקליה. אנחנו בסה״כ נסענו על כבישים ראשיים החוצים אזורים בריטים ולא שחיפשנו אותם בכוונה. גדר מסודרת לאורך הכביש משני צידיו, בכניסה לתחום וביציאה ממנו שערים גדולים במצב פתוח, כל המראה לאורך הכביש לא משאיר מקום לאי הבנות: בתים אחידים מטופחים וצבועים ללא רבב ובמרווחים קבועים בינהם. תחנת כיבוי אש בכל בסיס, שילוט עם שמות המחנה וכו. בכל תחום המושב הזה יש גם בתים של מקומיים שאינם במחנה. ליליד חיפה זה נחשב מוזר: זה לא יחסי כובש כבוש, אין כאן אוייבים, אין כאן אינטרסים בטחוניים או כלכליים שצריך להגן עליהם. סתם קולוניאליזם בלתי מוצדק 64 שנים אחרי שקפריסין קיבלה עצמאות. 

מה היה לנו? צפון קפריסין נכבש על ידי התורכים. שני הבסיסים הללו לא שוחררו מהכיבוש הבריטי, עוד בסיסים צבאיים שראינו בדרך, באזר ההרים, עם שטחים לאימונים (כך בשלטים), מגורים מסודרים, שלטים מסודרים וכו. מה נשאר מקפריסין?

אוכלוסיית קפריסין עומדת על כמיליון ורבע איש נכון לשנת 2020. הקפריסאים היוונים מהווים את הרוב באי (שבעים ושבעה אחוזים). צפון קפריסין היא רפובליקה עצמאית דה פקטו והיא מונה 18 אחוזים מאוכלוסיית האי.

לפני הפלישה הטורקית אל קפריסין (יולי-אוגוסט 1974), שתי הקהילות חיו יחד בערך באותה הפרופורציה (4 קפריסאים יוונים אל מול 1 קפריסאי טורקי) בכל ששת המחוזות המינהליים של האי. מאז הפלישה עזבו המון קפריסאים טורקים את האי עקב ההזנחה של שלטון צפון קפריסין והם מונים כ -10% מאוכלוסיית קפריסין לעומת 18% לפני הפלישה.

איה נאפה. מדובר על רצועת חוף ארוכה המשמשת את תיירות הקיץ ואת המשקיעים בנדל״ו, הרוב המוחלט לא מקומיים. רוב התיירות מגיע לרצועת החוף הזו ולכן הנוף הוא כמות עצומה של בתי, רוב חד משפחתיים, בתי מלון ודירות נופש.  בגלל עייפות לא מצאתי כמה חדרי מלון וחדרי B&B ודירות להשכרה יש בקפריסין אבל לפני חמש שנים היו 90,000 חדרי מלון וכ- 35,000 חדרים אחרים עבור תיירים. להשוואה, באילת כיום  11,000 חדרים. נעזוב מידע לא מדוייק וכו, התמונה הגדולה די ברורה. 

בנסיעה באזור, רואים בקפריסין היוונית תנופת בניה משוגעת. בכל מקום לרבות כפרים בהרים היפים, לאורך החוף ובערים, בונים שכונות חדשות, מרחיבים שכונות קיימות, בערים רצים לגובה עד שלושים קומות והחוף הפנוי אט אט מתכסה שלמת בטון ומלט. 

התעניינתי: בקניית בית חדש יש משיכה כספית. המע״מ עומד על 19%. אם למשל קונים בית חדש במחיר 380,000 יורו והוא הבית הראשון שהקונה רוכש באי, המע״מ עליו יהיה 21,372 יורו במקום 72,000 יורו. הפטנט נכון רק ל- 150,000 יורו ראשונים ממחיר בית חדש בפעם הראשונה. גם זה קטליזטור רציני למשקיעים ולכן לבנייה המטורפת הנראית כאן. הבניה למגורים בכל מקום פרברי היא לבתים חד משפחתיים. בעיר, היכן שרק אפשר, הולכים על מגדלים. באזור שנקרא באופן כללי איה נאפה ספרתי חמישה לונה פארקים אחד לפחות עם גלגל ענק, בתחום של פחות מעשרה קילומטר. ברצועה הזו החול בחוף יותר קרוב לזיפזיף והחוף רחב. ברוב המקרים חופי הרחצה בתוך מפרצים ולכן יותר רדודים ולילדים תהיה אורה ושמחה וששון. מה שיותר חשוב: רוב הזמן ים תחת! על כך יש לקנא בהם. הים מאד בריכתי. 

מהסיבות הנ״ל יוני-יולי-אוגוסט זה להורים צעירים עם ארגזים של קרם שיזוף וכובע רחב שוליים. כל יתר החודשים זה לגימלאים שעיתותיהם בידיהם. 

השמש והים יהיו שם עוד זמן רב. סיבות לדאגה אחרת לא נראות בעין. מנקודת ההשקפה שלי, העתיד שם אופטימי מאד. 

הביקור הבא שלי, אם וכאשר, צריך להתבצע עם 4*4 עם מפות של 100,000. אזור ההרים שווה את זה. יש לזכור שהטופוגרפיה כאן היא - או הררי או שטוח כמו צלחת. שטוח זה משעמם. על ההרים שבילי הליכה אך השטוח כלל לא סופר תיירות ומטיילים, אלא אם מדובר באזור החוף או שני קילומטר ממנו.

בנוף האורבני מאפיינים מוכרים לנו מפעם: המון דודי שמש ואנטנות טלוויזיה שנשארו לנו מפעם. זה די מוזר אבל מחזיר אותנו לדמיון אל מה שהיינו פעם לפני 30-40 שנה. 

במקום אחד בלרנקה נתקלנו בתנועה איטית של חמש עשרה דקות. כל היתר - מתענוגות הביקור באי השכן. 

מילת סיום: נהנתי מקפריסין. יש בה הרבה שלווה ותנאים נוחים לרביצה. הטיול לאורך החוף מענין ובהרים ממש יפה. היה שווה.