פירנצה⁩

פירנצה. קריר ונעים פה בחדר. מקסימום 33 מעלות שם בחוץ. היו שכרנו מדריך פולני, עשר שנים בעיר, עם גולף קארט, והסתובבנו שעתים בעיר עם הסברים מוקלטים באנגלית. רוב התחנות וההסברים היו בכנסיות. יש פה הרבה כנסיות. לאחת מהן אפילו נכנסנו כדי לראות את הציורים והפסלים המפוסלים על הקירות. פה ושם יש גם קברים בתוך הכנסייה עם פסל בדמות הגופה מעל הקבר. לא מקורי. כבר ראינו כאלה בארצות אחרות.

באופן אישי כבר קיבלתי את כל מכסת הכנסיות שבנאדם צריך לקבל במשך כל חייו עד 120. את הכנסיות קיבלתי עכשיו המו״מ סביב 120. הכנסיות הם מקום עצוב. ציורים כהים, מקום חשוך, שמות של ציירים מפורסמים, ודמויות המנציחות אירועים טרגיים. אם למשל המפורסמים האלה היו מציירים חתיכות בביקיני דופקות בירות קרות על חוף הים לא יותר טוב? למשל לצייר את התחלת השיר ונצואלה של בצל ירוק:

כי שם בנות בצבע שוקו ותלבושתן - קליפות בננה, מפזזות במחול מניאנה בג'ונגל, בין עצי הקוקוס

מה, זה לא ציור יפה? מרוב כנסיות בביקור באיטליה אני נוטה לחזור בתשובה. אצלנו כל הפורטרים אותו הדבר: יהודים עם זקנים, כובע שחור, בלי עניבה, ובעצם כל מהות הציור הן העיניים של הדמות המצוירת. בבית הכנסת אין ציורי קיר ולא גלריה של דמויות אבל יש ספרים. הרבה ספרים. ועוד יש לזכור שבית כנסת הרבה יותר מואר מכנסיה. מדי פעם חנוכיה מוארת ובתפילה שרים שירים שמחים.

נהר הארנו הזורם ממזרח, מהרי האפנינים, מערבה אל הים הליגורי, מחלק את פירנצה לשניים. החלק הדרומי פחות היסטורי ואין בו את האופיצי אבל יש בו למשל ארמון פיטי שחזיתו 200 מטר לא כולל חניה מפני שבזמנו לא היה צורך בחניה. היום יש בארמון שלושה מוזיאונים. על פיסטין אחד עשו רחבת מיכאלאנג׳לו שהיא מרפסת נוף המשקיפה על כל העיר וסביבותיה. מקום טוב לכוס יין או בירה קרה העוזרים לראות את הנוף היפה לעין. מהסיור של היום שנעשה בחום לא נחמד אך פחות גרוע מהימים הקודמים, הגעתי למסקנה שכדי לראות את העיר על כל האומנות והמוזיאונים השווים באמת, צריך לבוא לכאן לשבוע שבועיים, במזג אוויר של עונת מעבר, בלי רכב, ופשוט ללכת וללכת עד שכל היעדים באמת יסומנו ״בוצע״. הבעיה היא שכל כך הרבה יצירות אומנות במרוכז מטשטשות את הטעם. כמה שוקולד אפשר לאכול במכה?

גרוע מזה, מחמת גילנו, ביציאה ממוזיאון איני יכול להיזכר מה ראינו שם. יעני מה הטעם?

אוכל יש בשפע. אם ממש מצטיינים ומפורסמים או רק אחלה וסבבה זה לאניני טעם. להדיוטות יש מלא פסטה ובשר, יין ובירה, מתוקים טעימים מאד עד שמתים מסכרת דרגה 3...

זו העיר של שושלת מדיצ׳י. ארבע מאות שנה מהמאה ה-13 עד המאה ה-17. פס היצור שלהם הציג שלושה אפיפיורים, שתי מלכות של צרפת ביניהם קתרין די מדיצ׳י שהיא לבדה הפיקה עשרה ילדים מהם שלושה שהיו מלכים בצרפת. השושלת עשתה רבות לטובת האומנות והעיר והאומנים מצידם הנציחו במידת מה את השושלת, למשל האופרה מדיצ׳י של ליאונקוואלו, הנסיך של מקיאוולי שהוקדש ללורנצו די מדיצ׳י דוכס אורבינו, ואיזה שש או שבע סדרות טלוויזיה שעסקו בם.

מיותר לציין תמיכה ותרומות לכנסיה, כולל הכנסייה שצמודה לארמונם שבעיר ובתקופתם תפחה וגדלה מאד מאד.

הפירנצה שלנו היא טבריה. דונה גרציה היא סיפור מעניין שצמח בעקבות הגעת האינקווזיציה לפורטוגל. הבחורה הצעירה התחתנה חתונה יהודית במרתף ואח״כ מפוארת בכנסיה עם בנבנישתי אחד, בחור מסודר שעשה עוד ועוד כסף, אך שמונה שנים אחרי החתונה ובת אחת משותפת, הבנבנישתי הלך פייפן והיא נשארה אלמנה עשירה צעירה ויפה שפעלו רבות לטובת בני עמה. הבריחה אנוסים, נכנסה באפיפיור אחד כסח, והבינה 330 שנה לפני הרצל שהיהודים צריכים מדינה לעצמם. קיבלה זיכיון מסולימן המפואר על טבריה והחלה לבנות ולפתח את טבריה כולל החומה ששרידיה נראים גם היום. אחרי שהלכה לעולם טוב יותר באיסטמבול בגיל 59 המופלג, איש לא יודע היכן נקברה. מה נשאר ממנה? מעט ספרים עליה, מוזיאון ומרפסת תצפית בטבריה. הא, כן, גם מדינה ליהודים. שווה לקרוא עליהם בויקיפדיה.

אחרי הצהרים היה אצלנו פילוג. שוש הלכה לאופיצי לראות מלא פסלים וציורים של מפורסמים ברמות שונות ואני קיבלתי פטור יען כי ראיתי את כל אלה אשתקד. לא זו בלבד שאיני זוכר מה ראיתי אלא שגם בזמן אמת הרגשתי שזה הרבה מדי שוקולד במכה. בנוסף רוב הציורים מאד כהים אם בגלל שככה צוירו ואם בגלל שהזמן מכהה אותם. לא, איני מתנצל שלא הלכתי גם היום.

לכן התפניתי לעוד קפה. קפה זה נושא כאוב כשאני מגיע לאיטליה. הקפה שלהם קצר חזק וטעים מאד. למה זה כאוב? כי מה שאני שותה בארץ, ואני שותה לא מעט, לא לגמרי מזכיר קפה איטלקי. אצלנו הקפסולה מתחלקת על טונה מים. אצלם על מעט מאד מים ומעט חלב אבל מוקצף לא חפיף. עולם אחר. מצד שלנו הקפה שלנו אוניברסיטה לעומת הקפה הדלוח והחלול של האמריקאים. היהודי ההוא איינשטיין צדק כשאמר – הכל יחסי. אך כל עוד באיטליה עוד קפה ועוד קפה נרשמים בספר התענוגות.

בערב נלך על פיצה. חיפשנו מה הפיצה הכי טובה לפי הציונים באינטרנט ואליה נכוון פעמינו. פיצה עם ציון גבוה בפירנצה לא יכולה להיות נפילה. צריך גם יין לפחות בשביל הקידוש.