⁨ערב ראש השנה בקופנהגן⁩

השטח הוא 86 קמ״ר לעומת חיפה משהו כמו 64 קמ״ר. לא ביג דיל. האומנות העיקרית של קופנהאגן היא במטבח של NOMA. המסעדה הזאת נחשבת הכי טובה בעולם כבר שלושים שנה, כמו שמסי נחשב הכי שווה בעולם. נכון, היה לנו שולחן לשמונה לאמצע ספטמבר אבל בגלל תירוצים כמו שנת הלימודים הנפתחת (בלונדון היא באמת נפתחת לא כמו בארגון המורים), נאלצנו לוותר. העניין הוא שדרך המטבח של נומה עברו מיטב השפים של דנמרק ושל אירופה. רבים מתחילים את הרזומה שלהם עם ציון העובדה שעבדו גם בנומה. אני חלמתי שאוכל לספר לנכדים שחניתי קרוב לנומה. הלך עלינו.

בעוד כולם בארץ מתרוצצים ומכינים ארוחות חג, ואם לא מכינים, נוסעים אל הדודים לעשות איתם חג, ואם לא דודים לפחות ארוחה חגיגית במלון... בקופנהגן לא מתייחסים לראש השנה כלל ועיקר. הלכנו עם ניר ועדי למסעדה ידועה בשם Barr. עשינו קידוש וברכנו שהחיינו ואכלנו ממיטב המטעמים של באר.

ההפתעה היתה שברחבה שלפני המסעדה, נאספו שם ביתני אוכל רחוב של מיטב המסעדות והשפים של קופנהגן. בכניסה למתחם שלט גדול עם שמות ותמונות השפים ומאיזה מסעדות העיר הם מגיעים. 17 ביתנים כאלה, ביתני קבע ולא כאירוע חד פעמי. צילמתי את כולם. המחירים מגוחכים, כלומר הכי זולים שראינו עד כה. ברור שיש הרבה שתייה שהרי זו דנמרק. המקום סואן ועליז כמו פורים. אולי מחר נלך לאכול כאן. כל המתחם כולל כמובן מסעדת באר הנ״ל, במרחק קילומטר מהאוריגינל – נומה. למחר יש עומס: או כאן בצהרים וטיבולי בערב, או במתחם אוכל רחוב שני ק״מ מכאן, רק בגלל הסקרנות לראות מה האפשרויות, ובערב טיבולי שפרט למתקני השעשועים זה מתחם אוכל רציני בזכות עצמו. רעבים לא נעזוב את קופנהגן. לכן סיכומי האוכל בדנמרק רק אחרי שנמצה את מחר.

במהלך היום עשינו עוד סיבובים והליכות, שיטוטים ונסיעות באוטובוס קומותיים ולמדנו להכיר את העיר טוב טוב. למרות הכל, הכותרת היא הארכיטקטורה. גם בנינים שנבנו לפני מאתיים שנה ועל פני כל המאה התשע עשרה, מרהיבים ביופיים, בפיתוחיהם, בצבעוניות שלהם, במקוריות שלהם. תענוג גדול לעין. ניר שואל מה גרם דווקא לדנים להיות כל כך טובים בעיצוב? אין לי תשובה אבל התוצאה נהדרת.

כירסטיאניה היתה פעם מחנה שצבאי. 1971 הצבא נטש ומיד נכנסו היפים ותפסו את המקום. בנו עשו, תיקנו ושיפצו, צבעו את הקירות סביב סביב בציורים פסיכודלים וגרפיטי תרבותיים יחסית להיפים ומאז המקום מנוהל על ידי התושבים. כיום גרים שם כ- 900 איש ואישה מהם 150 ילדים. מול המתחם בית ספר יסודי וכמקובל כאן, ללא גדרות. הרעיון הוא שמי שנכנס ומקבל שם דירה או מה שזה, לא משלם כלום. כשעוזב, לא מקבל כלום. התושבים צריכים לאשר את המבקשים להיכנס ויש רשימת המתנה ארוכה.

סטראט שהוא המדרחוב הארוך בעולם. בעצם חיברו חמישה רחובות לאחד רצוף. נוח להם לומר שהוא המדרחוב הארול בעולם אבל הדיוק באמירה הזאת חסר חשיבות. הכל חנויות, מפוארות ומכובדות יותר או פחות. מאחר וכבר ראיתי יותר חנויות משיש חיידקי סלמונלה בחומוס בן שנתיים, לא מדבר אל ליבי. אבל התיירים באים והולכים לכאן ולשם וכנראה גם קונים.

מצד שני, כנראה שהדנים טובים בעוד דבר פרט לארכיטקטורה: דניש, מאפים ולחמים. להומו סאפיינס קשה מאד להתעלם מהתצוגה המרהיבה לאורך הרחובות.

ואמנם, הבעיה הקשה עם המסעדות והקונדיטוריה של קופנהאגן וההשלכות שלהן היא השיחה הקשה שתהיה לי עם ד״ר מנדלסון אחרי בדיקות הדם.

סמרברוד. המילה הזאת היא בעצם פרוסת לחם שיפון לא עבה ועליה גבעת מעדנים כמו הרינג, סלמון מעושן, בשר כזה ואחר, גבינות מחזיר או חזיר מגבינה, עיזים, בקר וכמובן ירקות ופרחים... שותים כוסית שנאפס לטובת העיכול וכדי לעכל את השנאפס שוטפים מייד עם בירה. חשוב לציין שאת הגבעה הזו וחותכים חתיכות קטנות ואוכלים עם סכין ומזלג ולא כמו הלבנטינים שדוחפים הכל יחד לפיתה או לאפה או בגט ולוחצים פנימה כדי שייכנס הרבה. יש אינסוף מנות גבעות ומילויים לפרוסה הזו כך שהגיוון הוא היופי.

ה״לחיים״ שלהם נקרא סקול, שזה כידוע גולגולת. הסיפור הוא שהויקינגים היו מרימים גולגולת עם שתיה ומעלים ומורידים תוך ברכה מתנגנת סקקוווללל. באמצע לא הזכירו סברי מרנן.

הבעיה שיש בעיר 462 בתי קפה ואתרי מאפים מכל הסוגים. מתכנן זהיר נדרש לשנתיים לעבור על כולם וזה בתנאי שפרט לארוחות בוקר כאלה לא יאכל כלום במהלך היום. אצלנו הלו״ז צפוף מדי.

בשביל לשרוף קלוריות עשויות מדניש וקרואסונים המציאו את המוזיאונים. למשל הגנים הבוטנים, The Open Air Museum, Designmuseum Danmark, SMK – The National Gallery of Danmark, The National Museum, ENIGMA – Museum of Communication

פרט לאלה יש עוד שמונה מוזיאונים והם טובים למילוט מיום גשם. האמת היא שבמזג אוויר נעים כמו שתפסנו, הליכה בעיר מכל מקום לכל מקום פשוט נעימה. נכון, אני הולך לאט ובדרך עקפו אותי כמה שבלולים, אבל זו הפריבילגיה של הגמלאים או כמו שאומרים אצלנו: למה מי מת?

התחב״צ נושא שווה לחיקוי. רכבות עיליות רכבות קלות, אוטובוסים, אוטובוסים ימיים ועד כל מיני, הכל בכרטיס יומי אחד. פרט לזה יש להם אוטובוסים במסלולים תיירותיים, שלושה מסלולים שונים, עליהם אפשר לעלות ולרדת כל היום

העיר מלאה מים בכל מצבי הצבירה: ים נהרות, אגמים, תעלות, בברזים ציבוריים. הקטע המדהים הוא שכל המים נקיים כאילו עברו כביסה. הכל לשתייה פרט לים כמובן, הכל לרחצה וזה בסדר לראות ילדים שוחים ולא רחוק מהם ספינה שטה. יש אזור של בתי סירה והרבה סירות וספינות בכל הגדלים, לרבות סירות למסיבות! ולמרות הכל העיר נוצצת מניקיון. בהתחשב שמבחינת זיהום אוויר הם כבר חתכו לחצי לעומת מצבם לפני עשור, ושהם מקדימים את היעדים שלהם בשלוש שנים, נראה סביר מאד שבעיר עם 87% כלי רכב חשמליים, יגיעו לזיהום אוויר אפס עוד לפני 2030.

שיהיו לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה ובריאות מושלמת וכל טוב.