⁨עוד יום בקופנהגן⁩

היום ניר ועדי הגיעו מאמסטרדם אבל אני לא מדבר עם אנשים אשר ישנו שלוש שעות בלילה האחרון. גם מחר יום.

התחלנו את היום בכך שעשינו עוד סיבוב רכוב בעיר לפני שהחזרנו האוטו. אח״כ הליכה של כשעה. חשוב להדגיש מאד ושוב מאד שאין עיר עם ארכיטקטורה כמו קופנהגן. אני מכיר מספר ערים בעולם כולל נהריה ופורט הרקורט, ושם דבר לא קרוב לקופנהגן.

איני מבין איך קורה שאדריכלים דנים מייצרים כל הזמן מבנים מקוריים לגמרי, שונים באופן מוחלט ממה שאחרים עיצבו וממה שהם עצמם תכננו בעבר. שונה בצורה, בחומר, בצבע, בפרופורציות, בא-סימטריה. אין סוף רעיונות מקוריים מפתיעים ומדהימים. לפני שנעזוב כאן אחפש ספר או אתר על הארכיטקטורה של העיר. בלי ציניות – מדהים ומהמם.

התחלנו את היום בשייט תעלות. סירה לא מקורה, איזה מאה איש, ונמוכה כדי שתשתחל מתחת למיליון הגשרים העוברים מעל התעלות. אסור לעמוד בזמן השייט. המדריכה בשלוש שפות הזהירה מראש שבמקרה שהראש והגשר מתנגשים, הגשר ינצח.

סיור שמראה את העיר מצד התעלות ויש הרבה כאלה. רואים למשל את בניין האופרה המיוחד מאד, 18 קומות, 1700 מושבים. לדעתי יפה יותר מזה של סידני אוסטרליה, אבל פחות מפורסם. עניין של יחסי ציבור.

שמענו שכבר לפני 5000 שנה הדנים שתו בירה. שהייתה להם תקופה של מים רעילים וחיילים דנים קיבלו מהצבא 10 ליטר בירה ליום לאדם כדי שיהיה גם לבני המשפחה ובעיקר לילדים. מה שקלקל היה השאלה של שוש: בירה לא עושים ממים? מאיפה הביאו מים לא רעילים? זה ממש העליב אותי שהיא חשבה אותי לדני והפילה עלי שאלה הורסת סיפור יפה.

ראינו בתי סירה רבים העוגנים או חונים בצורה מסודרת, עם כל תשתיות העירייה הנדרשות. בחלק מהם צומחים עצים בוגרים וצמחיה מגוונות נוספת. ראינו בתי מכולות המשמשים משכן לסטודנטים מפני שקופנהגן היא עיר אוניברסיטאית חשובה ובנייה במכולות יכולה להיות זולה ומאד מעוצבת, יפה ואלגנטית. ראינו צריפים ארוכים בני מאתיים שנה אשר שימשו את הצי לאחסון טורפדו וכלים ישנים יותר, עד שיום אחד הדנים חטפו באבי אביהם מהבריטים ונאלצו למסור את כל הצי שלהם לידי הבריטים. היום הצריפים המשופצים משמשים למגורים.

השייט לקח אותנו גם אל בת הים הקטנה המחכה לנסיך שלהם, כך שראינו אותה גם מכיוון הגב שלה.

ראינו את המתחם בו ארבעת הארמונות בסגנון הרוקוקו של המלכה ומשפחתה. אחד, פרדריק ה-5 שהיה גם מלך דנמרק, יזם ובנה את הארמון. איש לא דיבר על הון שלטון. אם דגל דנמרק מונף, המלכה כאן. אם לא מונף המלכה לא בבית. המלכה הספורטיבית וחובבת השייט עושה מדי קיץ בדרך הים, סיבוב יסודי בכל נמלי דנמרק ובכך מפגינה שאין לה בן גביר ולפיד. על מלך אחר, כריסטיאן שמו, נאמר שהוא באמת בנה את קופנהגן ברצינות אך כשמת לגמרי, קופנהגן היתה מאד יפה ודנמרק היתה הרוסה מבחינה כלכלית. אצלנו קראו לו צי׳ץ׳ שהוכיח שלמי אכפת מקופת עירייה ריקה ובתוספת חובות רבים אם העיר יפה.

נתקלנו בשני תותחים היורים בזריחה ובשקיעה כל יום. למה? כי הדגל הדני מונף בזריחה ומורד בשקיעה. אסור שיהיה מונף בלילה. שמענו שהמכס על מכוניות בדנמרק עומד על 180% בזמן שאצלנו מייללים על 100%. המכוניות בלתי רצויות לחלוטין בקופנהגן. התחנה המרכזית כן. עוברים שם מדי 200,000 ורובם עם אופניים המותרים על הרכבת. יש גשר בכניסה ראשית לעיר ולו תשתית אלקטרונית הסופרת את כמות האופניים שעוברים עליו. 35,000 אופניים רק דרך הכניסה הזאת לבדה, מדי יום!! בתחנה המרכזית של קופנהגן נמכרים מדי שנה מעל ארבעה מיליון כרטיסים שונים, כשכל אוכלוסיית דנמרק כולל גרינלנד 5.6 מיליון.

הגזמות: יש כנסיה אחת, כנסיית השיש, עם כיפה ירוקה, והמדריכה אמרה שהיא השנייה בגודלה בעולם את המקום השני היא כנראה חולקת עם זו ביאמאסוקרו חוף השנהב, איזה שתיים שלוש באיטליה ואני מדבר רק על אלה שאני זוכר שהייתי בהן וסיפרו את אותו סיפור. צ׳יזבטים של הפלמ״ח ולא רק על כנסיות.

זה לא שכל היום רק שטנו. חלק מהיום עשינו באוטובוס קומותיים שעושה מסלול עם 15 עצירות והנוסעים רשאים לעלות ולרדת בתחנות השונות ככל שירצו. גם כאן יש הדרכה וגם כאן עוברים ליד אתרים שחלקם ראינו מהסירה הנ״ל.

מבחינת אוכל, עוד לא הגענו לשיא בעיר שיש בה למעלה מתריסר מסעדות מישלן. טרם הגענו למשהו מיוחד אבל אנחנו טובים בבירה IPA, אמנם לא כמו המקומיים היושבים על ממוצע של 80 ליטר לתושב לשנה בלי לדקדק בגילו של התושב, ו-200 מבשלות שדוחפות סחורה. למה אוכל? מפני שעברנו לאורכו של מה שהם קוראים המדרחוב הגדול בעולם (נא בעין) וכלום לכתוב עליו. עברנו ואכלנו בשני מקומות ברוחבNyhavn שמילולית הוא הנמל החדש וכינויו הוא הבר הארוך בעולם. מה זה חדש? דנדש בניילונים בן 300 שנה. כל הרחוב ממזגות וברים צמודות זו לזו ומעט מאד אוכל מוצק. מלא תיירים הולכים ובאים, עולים ויורדים, עוצרים ושותים ובקיצור אין שם מקרי התייבשות או צמאים ממש.

מילה אחרונה על אוכל: העיר מלאה ריח של נקניקיות. עצרתי אצל מספר מוקדי ריח וניהלתי איתם מו״מ. אצל כולם הבשר הוא חזיר באחריות. אצל המקפידים פחות הוא עטוף בשינקה או לפחות בגבינה. גיליתי נכונות לפשרות ושאלתי האם לפחות החזיר קטן ותמים. כלום, כל החזירים בריאי בשר בקטגוריה של מעל 200 ק״ג. לא נראה שיזדמן לי לאכול פה נקניקיות, ובטח לא בימים הנוראים.