⁨עוד יום בעבודה⁩

יצאנו מאולסונד מזרחה כשפנינו אל היעד היומי – אולדן. הרעיון הוא לחצות רכס גבוה שבהכרח טעון מפלים, פסגות גבוהות ומושלגות, לפחות בחלקן, והכל טובל בפיורדים או לפחות בעמקים עם נהרות. אין על יבש. חדי העין יבחינו שמלכתחילה נסענו ממזרח למערב, כעת אנחנו חוזרים מזרחה, בהמשך שוב ניסע מערבה לברגן ולבסוף מזרחה לאוסלו. הכל נכון אך זה קורה תוך כדי תנועה צפונה ואח״כ דרומה. הזיגזג הזה מכסה את היעדים החשובים בחצי הדרומי של נורבגיה. אפשר לתכנון אחרת? על בטוח. צריך ליצור אופטימיזציה בין היעדים ומזג אוויר. ואכן המחצית השנייה של ספטמבר שופעת גשם למגינת ליבנו.

כמעט כל חציה של הרכס הנורבגי מתנהלת בעמקים הנפלאים שלהם. קיבלנו גם שיעורים בחציה לגובה דרך גובה של 1000 מ׳, כלומר עולים לגובה ויורדים לנומך רק בשביל לחצות את הרכס. זה נחמד לשוט ולנסוע בעמקים אבל יעד משנה אחד, Baldasniba שמו הוא תצפית על כל כדור הארץ והשכונות סביב מגובה 1500 מ׳. טיפסנו עד 1000 ומשם ומעלה נחו להם העננים מהשכבה הבוגרת. ראינו ככה, המשכנו בדרכנו מטה בלי להגיע לפסגה ההיא. איש לא העיר לנו על אי ביצוע המשימה. מנקודת הביניים אליה הגענו אפשר לראות הרבה יותר רחוק ממה שאני יכול לראות עם משקפי ראיה ומכשירי שמיעה גם יחד.

בדרך של היום (יום רביעי) עברנו דרך Stranda & Hellesylt והכי חושב עשינו בערך שעה וחצי ע״ג מעבורת בין Hellesylt ל- Geiringer מהטעם העיקרי של נוף. הרעיון הוא לשוט לאורך פיורד ארוך (מהזיכרון נדמה לי שנאמה עליו הכי ארוך בעולם), לראות הרים גבוהים מאד משני צדיו ועליהם מפלים בכל הדגמים והרוחבים. כל מפלצ׳יק כזה הוא תפוקת כל המפלים בארץ כולל סער והתנור במשך שנה. לנורבגים בקטע של השייט הזה בלבד, מאות מפלים כאלה ומה עוד שאנחנו בסוף עונת ההפשרות והפשרות.

למרות שאני נתון בעייפות פרמננטית, אולי אני חוזר על עצמי ועל כך אני מתנצל, אבל בעניין כלל נורבגי אני מבקש להעיר:

1. עד כה לא ראינו בעלי חיים יבשתיים או אוויריים או ימים שלא בצלחת. כלום - מעכברים ודרורים וכלה בדובים איומים ומפחידים. איפה איילים שועלים זאבים או אפילו כיפה אדומה? הכי קרובים לחיות היו הטרולים וגם את אלה ראינו רק בפסלי עץ.

2. הכבישים בנורבגיה צרים. ברובה אין קו הפרדה. כשמגיע הטריילר מולך הוא מגיע במהירות הכתובה בתמרורים. שניכם נוסעים קרוב לפס הלבן והכל בסדר. כולם מכבדים את התמרורים ופשוט אין מטורף תורן כנהוג אצלנו.

3. בקופנהאגן ראינו מעט שליחים של Wolt אבל הם נוסעים כמו בני אדם ואין כל צורך לירות בהם כמו בארץ ישראל. בנורבגיה אין חיה כזאת בגלל שאין חיות בכלל.

4. עננים נמוכים: אין להם כוונות להוריד גשם. הם מתיישבים כפסי היוצרים חתך באמצע ההר. יש להם מהירות יחסית גבוהה ועל כן את רואה אותם מעבר לפיורד כפס על הר או מסתירים הר ואחרי מספר דקות עברו הלאה ושוב ההר גלוי וירוק. הם מתיישבים בערוצים על ציר מעלה מטה ומסתירים רק את הערץ. סיכום – הם יפים מאד, תמיד לבנים. אנסה לייבא כמה ארצה לטובת ההר הירוק תמיד.

5. בכל העמקים ת מ י ד יש בתי מגורים בצפיפות או בדלילות. אין עמק לא מאוכלס. אני מניח שהתושבים מוכנים לנסוע קצת אל הסופר ולקופת חולים (אין לי מושג על ממערכת הבריאות כאן) וכן הסעת בית ספר מובטח ויהי מה ובתמורה הם עושים חקלאות וחיים כאן אם כי איני בטוח שבחורף הקשה והחשוך שלהם אין כאללה המעבירים אותו בעיר או בקריבים.

6. מעט מאד מגע בין אנשים. בהתחלה התפעלתי מכך שאין ביקורת גבולות בכניסה לנורבגיה. אח״כ הבנתי שהמקומיים לא באים במגע עם אנשים בכלל. החל מתחנות הדלק, עבור דרך צ׳ק אין (משאיר לך מפתח וזהו) רוב הקניות בסופר על סורקים עצמאיים, ארוחת בוקר במלון, רק מכונות קפה לשימוש עצמי

7. כל השילוט רק בנורבגית ובהרבה מכונות יש אייקון לעבור לשפות נוספות. חפש את האייקון בעצמך. אולי זה בא מתרבות do it yourself תרבות של חסכנים הרגילים לעשות הכל לבד, מפני שבחיים הספרטנים למדי בהם הורגלו, לא מצפים שמישהו יעשה בשבילך. למשל בצימרים בהם התארחנו, השאירו לנו מצעים ומגבות מגוהצים ומקופלים שנפרוש בעצמנו. במקום אחר השאירו פתך שבבקשה נוריד מצעים לפני שאנחנו עוזבים.

8. מנהג המקום הוא שבצימרים אין סבון ושמפו ואין קפה. במהלך חיינו הקצרים, את מרבית הלילות שלנו מחוץ לבית במלונות ובעיקר של הרשתות. אולי בגלל זה איננו מכירים את התכסיסים האלה לרבות אין מגבת רגליים, אין מתקן לסבון במקלחת, אבל יש בכולם כלי מטבח, כלי אוכל, מדיח ,כיריים, תנור, מקרר ופריזר וכמובן מיקרו.

9. התאורה בחדרים חלשה מאד ובגלל זה אי אפשר לקרוא ספר, אפילו לא נורבגי.

10.יין מוכרים רק בחנויות יין. אבל איפה יש חנות יין? זה היום החמישי שלנו כאן ועדיין לא מצאנו חנות יין. בינתיים תירגול על יבש.

11.בתי הקברות שלהם באמצע הכפר. הפליא אותי שכל המצבות אבן ציפחה ואין אף צלב אחד בבית הקברות.

12.איש לא הולך עם מימייה או קלקר. הם לא חושבים במונחים של התייבשות או מכת חום. אבל כל אלה שהולכים על הקרחונים, ובקיץ יש רבים, תמיד עם משקפי שמש. סדרי עולם משתנים.

13.נורבגיה היא ארץ מדהימה ביופייה. כל קילומטר, כל שעה, רק מחדדים ומעצימים את התפעלות מיופיה של הארץ הזו. באמת מדהימה למרות הנורבגים. אין לי אלא לייחל לימים שיהיו אצלנו הרבה יותר מים מהנהוג כיום. הנורבגים שומרים מאד על ארצה והנפט שלהם שומר על נורבגיה.