⁨סוף סוף אטנה⁩

התקשורת סיפרה על ההתפרצות האחרונה ביום חמישי ובנתה לנו ציפיות. ליתר בטחון, לפני שהלבה תכסה אותנו, ישבנו לאכול ערב קודם בקסטלומולה. אחרי געגוע ממושך, מפה לבנה, קראף יין לבן, מנה מקרוני עם סרדינים ושומר. שוש הלכה על דג עם ירקות, קינחנו עם פנקוטה אחת ולבסוף קפה. באמת שום דבר מיוחד, בלי מישלן ובלי זיקוקים. סתם ארוחה איטלקית, אבל זה היה כיף כי כבר הרבה זמן לא אכלתי אוכל איטלקי פשוט וטעים. צריך להשתחרר קצת מההתמכרות לשווארמה.

לקחת פסק זמן ולא לחשוב

לשבת מול הים ולא לדאוג

לתת לראש לנוח מהפיצוצים

לתת ללב לנוח מהלחצים

כה אמר אריק איינשטיין. זאת עיקר העבודה שלנו כשיושבים על הבלקון של החדר בסיציליה.

שוש יצאה על הבוקר להליכה אל האמפי העתיק שהשאירו היוונים ואני סומך עליה שתייצג אותי בכבוד בזמן שאני שומר על החדר למקרה שתהיה התקפה של החות׳ים.

הר האטנה, הר בגעש הפעיל באירופה, השני בגובהו באירופה (3,403 מ׳) והוא לבדו סיבה להגיע לסיציליה גם אם אתה בדרך לביג איילנד בהוואי ואח״כ לעשות השוואות. ברגיל אפשר לעלות עד 2,900 מ׳ עם רכבל, אפשר ברגל (יש לנו פטור) ואפשר עם רכב שטח אבל בעונה הזאת יש שלג אז נעזוב את כיבוש הפסגה להזדמנות אחרת. למרגלותיו, שטחים חקלאיים עם עצי אגוזים, פרי הדר וגפנים. לא ראיתי זיתים אבל כנראה יש במכולת. העיקר, התחלנו לטפס עם האוטו כמובן. בערך עשרים ק״מ לפני היעד התחיל ערפל. שלושה ק״מ מאוחר יותר, אחורה פנה. אין טעם לעלות הלאה כי רואים אולי חמישה מטר. נסענו לקטניה הסמוכה.

קטניה. עיר נמל הצלע המזרחית של האי, 290,000 תושבים והעיר השניה בגודלה בסיציליה. כל זה לרגלי האטנה. בעבר נפגעה על ידו מספר פעמים וב- 1669 וב- 1693 (18,000 הרוגים) נהרסה מחוף לחוף ואח״כ נבנתה מחדש. גם קטניה לחוף ימים תשכון (עיר נמל, אמרנו?) עם הרים גבוהים ברקע, וכי מי שנגרמות לו בראש תמונות מחיפה, צודק לגמרי. אם כבר בנו מחדש נוצרו כאן מלא ארמונות, מנזרים וכנסיות כולל קתדרה-לה קטניה (שם מפתיע ביותר), תיאטרון מסימו בליני ותיאטרון סנג׳ורג׳י. בקיץ הטמפרטורה מגיע ל- 40 מעלות אך האוויר יבש מפני שכאן מזרח סיציליה. בחורף, האטנה חוסם רוחות קרות מהצפון ולכן אירוע שלג נדיר כאן כמו באילת, גם אם הטמפרטורה יורדת לאפס.

כצפוי, קטניה לחוף מפרץ תשכון ובעוד התנועה חוצת העיר זרמה חלק, יכולתי רק לדמיין איך אותם כבישים נראים ביולי אוגוסט ולמה לא כדאי להתקרב לסיציליה בחודשים אלה. כל התושבים עובדים, ממלצרים, מוכרים, מרעישים ועושים כמיטב יכולתם. כל הערומות למחצה ולמעלה מזה, וכל הצעירים עם הזקנים המסמורטטים והטישרטים הצבעוניים הם תיירים. אלה משלמים ואלה גובים. שתייה קרה עם או עם אלכוהול הם לב המסחר. עם חוף כה ארוך (מבחינה הנדסית – חוף אינסופי), עם קיץ כה חם, החיים כאן חד סיטריים – לצעירים בלבד. במידה מסוימת מאד נעים ובעיקר נוח להיות זקן בחורף בסיציליה.

בקטניה יש רובע יהודי. מה זה רובע? גטו שהוקם בשנת 1235. הגטו חולק לשניים, הרובע העליון והרובע התחתון. הרובע העליון נקרא בסיציליאנית Cipriana שזה קפריסין בעברית. הרובע התחתון נקרא בלשונם Pescheria שזה בשפתנו שוק הדגים. אפשר להבין. בגטו היו שני בתי כנסת עתיקים עם השמות המפתיעים Sinagoga Maggiore & Sinagoga Minoreוכן היה גם בית חולים יהודי. מה שנשאר מהגטו הוא רחוב הנקרא Via Manaro הלו הוא רחוב האנוסים וכן Via Mauroרחוב המאורים. איך המאורים האלה קשורים אלינו? המורים שבאו מטנזניה אחרי התאסלמות נקראו המאורים, והתפשטו והגיעו עד סרי לנקה. במהלך הטיולים שלהם תפסו אחיזה בספרד ולכן גם בסיציליה. מאז שידכו אותנו היהודים יחד איתם והיום כולנו לבנטינים.

בקטניה עובר נהר תת קרקעי תחת שני הרובעים היהודים ולפיכך מצאו מעליו בנקודה מסוימת מקווה יהודי עתיק מתקופת בית שני שאפשר לבקר בו גם כיום.

הבעיה כנראה היא העונה. לאורך כל הציר שעשינו מיום הנחיתה ועד הלום, רוב החנויות סגורות. כל הרעש והצבע, ההמולה והבלגן נעדרים מכל הישובים לרבות קטנים. בישובי ושכונות מגורים שעברנו בימים האחרונים, רוב התושבים אינם בבית. בתים סגורים, לא רואים ילדים בכלל, ראינו שרידים של כמה זקנים משומשים אבל לא אנשים ממש. בגלל שאיני מתמצא בהווי המקומי הנחתי שרוב התושבים מבלים את החורף בפלורידה או טהיטי אבל כאן נפתחו שתי אפשרויות: בחורף, אין תיירים, יש להם כתובות אחרות ועיסוקים אחרים איפה שהוא באיטליה. לחליפין, הם היגרו מרצון ולא ישובו עוד, כמו העזתים של טראמפ. אני עדיין מאמין באפשרות הראשונה אבל אכול סקרנות לדעת היכן הם מבלים את החורף. סיציליה היא האילת שלהם. בחורף שיא תיירותי אצלנו וכאן שממה. איך בקטניה עם קרוב לשלושים ריבוא הרוב המוחלט של החנויות סגורות? ביום חול? בלי חגים מאופק עד אופק? אצלנו בחיפה העתיקה אולי ביום כיפור רואים נוף כזה.

עשינו סיבוב בעיר וכרגיל רוב האתרים לתיירים ממוקמים סביבה הדואומו או הקתדרה-לה. תמיד יש פיאצה בלב הסיפור, מלכודות תיירים (כאן 90% סגור) והליכה איטית לכאן ולשם היא עסק נחמד מאד כל עוד לא יורד גשם. מרוב שסגור, הלך החשק לנשנש משהו פה ומשהו אחר שם ומה גם שאנחנו נגד סוכר בכל מצב צבירה שהוא. סיכום: קטניה שיובת על הר מעל הים עם נוף בלה בלה בלה... בחורף זה עסק רדום. האופרה הקרובה בתאטרון מסימו בליני היפה, רק בסוף מרץ.

אפשר לחזור לחדר, לטלוויזיה, לטורניר טניס דובאי. יש שם דרמות והפתעות.