⁨נו, אם כך נסיים המסע באוסלו

הגענו לאוסלו בערב כיפור. כל נדרי גם מוזיקלי, באמצעות המחשב.

נכנסנו לצום מוקדם. יום כיפור עצמו התחלק לשלושה. שוש טיילה ברגל איזה חמש שעות. אני התפללתי. ובצאת הצום הלכנו לאופרה לטובת החלק האומנותי. לה טרוויאטה. כל זאטוט זב חותם כבר ראה ושמע אותה אלף פעמים. אחת מהטריו הפופולרי של ורדי יחד עם ריגולטו ואיל טרובטורה. האולם הגדול היה מלא והיו בו בסה״כ שתי עניבות, די הרבה צעירים מתחת לארבעים, רוב הנגנים – נגניות, ומנצחת עליהם בחורה צעירה ונאה, ולהפתעתי גם בלונדינית. זה לא נכון מה שאמריקאים אומרים עליהן. השיא של הערב היה שאין כלל ביקורת כרטיסי כניסה לאופרה! איש לא מבקש לתלוש ביקורת, לסרוק ברקוד, לראות שבכלל יש לך כרטיס – כלום. פשוט נכנסים מהכביש למושב בלי שאיש בודק כלום וביחוד אם לא נשארו לי קליעים בכיס של הדובון.

כבר ראינו אופרות בכמה ערים בעולם ולא ציפינו להפתעות, אבל...

אוסלו הפתיעה לטובה בכל היבט. המבנה (מאד קרוב למלון) יפיפה בחוץ ועוד יותר בפנים. ממש יפה מאד. התפאורה והתלבושות יוצאים מהכלל. הזמרת הראשית המגלמת את ויולטה קיבלה בסוף ההופעה איזה פרס מיוחד עם גביע וזר פרחים. בגלל שאנחנו קצת חלשים בנורבגית או מה שהם דיברו שם, אין לי מושג על מה הפרס אבל זה לא נראה מהלוטו. בקיצור סך כל החוויה – מיוחדת.

כדי למנוע אי הבנות:

תל אביב גוש דן אוסלו גוש אוסלו

שטח קמ״ר 51.73 1,516 115 454

תושבים 478,000 4,052,000 709,000 1,442,000

צפיפות 9,240 2,673 6,165 3,176

שנת הקמה 1909 1048

לא מצאתי נתונים על כמות החומוסיות באוסלו או ניגוביות באופן כללי.

אוסלו נחשבת בירה נורבגיה רק מאז כהונת המלך הוקון החמישי 1319-1299. לא חלפו אלא כמה מאות שנים ובזמן המגיפה השחורה העיר נחלשה עוד יותר. מה שעזר לה היו מספר שריפות ענק ואמנם אחרי השריפה הארבע עשרה (באמת), ואחרי שהעיר היתה הרוסה לעילא ולעילא, החליט המלך כריסטיאן הרביעי בשנת 1624 לבנות אותה מחדש, במיקום חדש מול המפרץ, ליד מבצר אקשהוס (גדול, מרשים, נראה במצב נפלא), וקרא לה כריסטיאניה. בקופנהגן זה שמה של שכונת ההיפים. באוסלו כריסטיאניה החלה לבסס לעצמה מעמד של מרכז סחר ותרבות ואחרי ביטול האיחוד עם דנמרק שוב היתה אוסלו לבירת נורבגיה.

עד סוף המאה ה-19 אוכלוסייתה לא עלתה על 100,000 אולם היה לה נמל מצוין שהפך לנמל סחר חופשי. במהלך אותה מאה נבנו גם המבנים החשובים באוסלו כגון ארמון מלוכה, הפרלמנט, אוניברסיטה תאטרון לאומי ובורסה. נבנתה גם תשתית תחבורתית וטלגרפית, ורק ב- 1925 השיבו לכריסטיניה את שמה מהלידה הלוא הוא אוסלו.

בקיץ טמפרטורה ממוצעת של 17 מעלות ו-18 שעות אור ובחורף 4- ו-6 שעות אור. ! 760 מ״מ גשם בשנה כמו הגליל העליון.

מה מיוחד באוסלו? בראש ובראשונה – הייתה העיר הכי יקרה בעולם. התחרות מול תל אביב צמודה מאד וזו רק שאלה את מי מצטטים. כיום, כמו אופקים ובית שאן, אוסלו אינה כלל ברשימת עשר היקרות בעולם. המקום העשירי שמור לקופנהגן החולקת אותו עם סידני אוסטרליה.

בתחומי העיר 40 איים ו- 343 אגמים. 2/3 משטח העיר שטחי יערות ואזורי מים שהם כפול מכל האזורים הבנויים גם יחד. בתחומי העיר היה ניתן לראות צבאים ואיילי הצפון, גיריות סנאים וקיפודים, בונים ודגים בנחלים. אצלנו בערים אפשר למצוא (אולי) תמונות של בעלי חיים. אנחנו לא ראינו בעלי חיים בנורבגיה, פרט לשחף חצוף אחד שגנב לי גלידה מהיד, למרות הסוכר הגבוה.

האדריכלות באוסלו, שונה מקופנהאגן אך מרשימה מאד. הבניינים הישנים מתחילת המאה הקודמת עוצבו בקפדנות ובתשומת לב עם הרבה מחשבה לצורה ולצבעים. הבניינים המודרניים ביחוד באזור הנמל, פשוט מדהימים. הלכנו לאכול במסעדה אחת The Salmon על קו במים באזור הנמל. באזור הנמל כולו אין מילה אחרת עבור הבניה אלא מדהימה ממש. אה, כן, הסלמון לצורותיו היה נהדר, לרבות מרק סלמון.

יש להם אומנות בולטת והיא הסקי. מדי שנה במרץ נערכות כאן התחרויות הגדולות בעולם בענף זה. לפני 71 שנים נערכה כאן אולימפיאדת אוסלו וזה היה השיא הספורטיבי שהעיר הגיעה אליו.

מה שראינו זה המון מקומיים רצים, בנות יותר מבנים, וכמעט בכל הגילאים מתחת לשישים.

מה ראתה שוש? מוזיאון מונק, לא חוכמה: כשמת אדווארד מונק הצייר המקומי שלהם, ב- 1944, השאיר את כל רכושו ויצירותיו לעיריית אוסלו. באופן טבעי הקימו לכבודו מוזיאון בבית שהוא תרם.

בנוסף יש בעיר פארק ויגלנד בו יש כ- 200 פסלים של אחד גוסטב ויגלנד. שוש ראתה וצילמה לפחות 199 מהם. הפארק נקרא גם פארק או גן פרוגנר מפני שבסמוך לו שכונת פרוגנר למקרה שאתם בלי וויז.

מרכז פרס נובל לשלום, למען הדיוק לא פרס כמו שימון פרס אלא פרס כמו זכיה. מוזיאון הספנות הוויקינגי, מוזיאון קון-טיקי וכמובן בית אופרה. יש עוד מוזיאונים אבל אני איש קשיש ויגע.

מקפצת הסקי הולמנקולבאקן ובשביל המתקשים Holmenkollbakken. המקפצה מוכרת מאין סוף סרטים ודיווחי ספורט וזה מביא אותנו לשפה הנורבגית. ״נורווגית באה ממשפחת השפות הגרמניות של משפחת השפות ההודו אירופיות ודומה מאד לשוודית ולדנית בהגייה בדקדוק ובאוצר המילים״. כך מילה במילה בויקיפדיה., אלא מאי? הם מחברים אותיות לכלל מילים שמזרח תיכוניים ממעמד הביניים לא מסוגלים לבטא מתוך קריאה גם אם שלושה RPG מכוונים להם בין העיניים עם נורית אדומה. ואם לא די בזה ״לנורווגית שתי צורות כתיב רשמיות: בוקמול bokmal "שפת הספר" ונינורסק nynorsk נורבגית חדשה. בנוסף יש להם ניבי אזוריים בתוך נורבגיה כשהניב של אוסלו הוא הנפוץ ביותר בטלוויזיה ובתקשורת. האם הם נורמלים הנורבגים האלה? אולי לדעתם.

כ- 1400 יהודים חיים בנורבגיה כולה. כ- 870 מהם שייכים לאחת משתי הקהילות באוסלו ובטרונדהיים. היהודים הראשונים הגיעו אחרי גירוש ספרד ב- 1491 אך גורשו שוב בשנת 1687 ונאסר עליהם לחזור. איסור זה עוגן בחוקה הלאומית שאומצה ב- 1814. ב- 1851 החזירו לחוקה את ההיתר לכניסת יהודים. תודה רבה.

הבוקר התחלנו את היום במוזיאון לזכר יהודים ומיעוטים או בשמו המלא המרכז לחקר השואה והמיעוטים הדתיים. בשנת 2005 עבר המרכז למיקומו הנוכחי בוילה גרנדה בחצי האי ביגדוי.

ב- 1945 שימשה וילה זו כביתו של וידקום קוויזלינג חבר במפלגה הנאצית עוד לפני המלחמה, ראש ממשלת הבובות הנורבגית ומי שנחשב כגדול משתפי הפעולה הנורבגים עם הנאצים. באותם ימים הוילה הייתה סמל לדיכוי, אלימות וברבריות ומאז שימשה כמכון מטאורולוגי, בית אבות ואפילו כבית ספר לבריאות הציבור. בסוף הנורבגים הוציאו להורג אותו ועוד נורבגים אשר שיתפו פעולה עם הנאצים.

בנורבגיה, כמו בנורבגיה, כל הכיתובים במוזיאון רק בנורבגית. נתנו לנו אייפד עם מאמרים בעברית וזו הדרך היחידה להבין על מה הסיפור אך לא את הכיתובים במוזיאון. בקיצור אנטישמיות סיפור ישן עבורם. לעומת אומה שכיום מקפידה על אוויר נקי, חסכון בחשמל ומיון אשפה לארבעה סוגים, יש כאן דיספרופורציה.

נורבגיה, אל דמי לך.

קריית המוזיאונים על חצי האי ביגדוי עוסקת בים: קון טיקי, על המסע שערך ב-1947 תור היירדאל מדרום אמריקה לטהיטי על גבי רפסודה כדי להוכיח שהתושבים שם הגיעו מדרום אמריקה. היה על זה ספר וסרט והנה גם המוזיאון. המוזיאונים האחרים עוסקים בכיבוש הקוטב הצפוני והאחר סתם המוזיאון הימי.

דבר אחרון: הולכי רגל לא סופרים נהגים בלי קשר לצבע הרמזורים. היחס לרמזורים כמו ברמאללה. גרוע מזה, בפניה שמאלה ברמזור ירוק נותנים זכות קדימה לתנועה הבאה ממול. גם להם יש ירוק. אין מצב שבירוק אחד עוברות יותר משתי מכוניות שמאלה.

סוף ביקור בנורבגיה.