⁨משהו על ונקובר⁩

וונקובר היא הבסיס שלנו בזכות הבבלים שגרים עובדים ולומדים כאן.  למרות שאני מבין שרבים כבר היו כאן אך בגלל שהיא מתפתחת במהירות והזיכרון שלנו נחלש, מצאתי לנכון להוסיף מספר מילים. 

קנדה היא המדינה השנייה בגודלה בעולם בשטחה ואוכלוסייתה מונה כ- 38 מיליון תושבים, תלוי איפה קוראים. קנדה היא פדרציה המורכבת מעשר פרובינציות ושלוש טריטוריות, והיא מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית. גבולה עם ארצות הברית הוא הגבול היבשתי הארוך בעולם שאורכו כ־8,891 קילומטרים. בקנדה לבדה יש יותר אגמים מאשר כל שאר האגמים על פני כדור הארץ גם יחד.

אחת הפרובינציות היא בריטיש קולומביה ושטחה מיליון קמ״ר, כמעט כמו 21,600 קמ״ר שלנו כולל מטולה שעוד לא ברור למי היא שייכת. בקצה הדרום מערבי של קולומביה הבריטית, על חוף הים וסביבה מלא איים, שוכנת ונקובר.

לוונקובר אוכלוסייה של 587,891 איש בתוך העיר עצמה בעוד שאוכלוסיית כל המטרופולין היא 2,180,737. המטרופולין של ונקובר היא הגדולה במערב קנדה והשלישית בגודלה במדינה כולה. העיר היא גם הגדולה ביותר בחוף הפסיפי הצפון-מערבי והמטרופולין שלה שנייה בגודלה באותו אזור רק לסיאטל שזה בכלל בארה״ב. 

כלכלתה נסמכת באופן מסורתי על משאביה של קולומביה הבריטית, הכוללים יערות, מכרות, דיג וחקלאות. העיר יושבה בשנות השישים של המאה ה-19 כתוצאה מהגירה מארצות הברית, שנגרמה מהבהלה לזהב של קניון פרייזר, אולם רבים מהמהגרים לא נשארו כשהבהלה הסתיימה. העיר התפתחה במהירות ממנסרה בודדת למרכז מטרופוליני גדול לאחר הגעתה של מסילת הברזל  Canadian Pacific (CP) ב-1887. נמל ונקובר נעשה משמעותי מבחינה בינלאומית לאחר השלמתה של תעלת פנמה שאפשרה לייצא דגן מערבה. מאז הפך הנמל לעמוס ביותר בקנדה ומייצא סחורה יותר מכל נמל אחר בצפון אמריקה. עם זאת, הכלכלה של העיר נעשתה מגוונת יותר עם השנים. לוונקובר תעשיית תיירות צומחת והיא הפכה למרכז הפקת הקולנוע השלישי בגודלו בצפון אמריקה, אחרי לוס אנג'לס וניו יורק, ואפילו הוענק לה הכינוי "צפון הוליווד". בעת האחרונה צומחת בוונקובר תעשיית היי-טק מפותחת המתרכזת במיוחד בפיתוח משחקי מחשב. 

ונקובר מגוונת מאוד מבחינה אתנית; יותר ממחצית תושביה מדברים שפה אחרת מאנגלית בתור שפת אם.

ונקובר היא אחת מהערים הצעירות ביותר בקולומביה הבריטית. שכונת גאסטאון גדלה במהירות סביב פאב ארעי שהוקם על ידי ג'ק "גאסי" דייטון ב-1867 צמוד למנסרת הייסטינגס. ב-1870 ממשלת המחוז בדקה את היישוב ובחרה אתר לעיירה בשם גרנוויל, על שם שר החוץ הבריטי האחראי על הקולוניות, גראנוויל לווסון-גאוור. אתר זה, עם המפרץ הטבעי שלו, נבחר מאוחר יותר כתחנה הסופית של מסילת הברזל הקנדית-פסיפית. בניית מסילה זו הייתה אחד מהתנאים המוקדמים להצטרפותה של קולומביה הבריטית לקונפדרציה הקנדית ב-1871.

העיר ונקובר הוקמה רשמית מאיחוד מספר עיירות ב-6 באפריל 1886, אותה שנה שהרכבת הטרנס-יבשתית הגיעה. שמה של העיר נבחר על ידי נשיא מסילת הברזל הקנדית-פסיפית. חודשיים בלבד לאחר מכן שרפה קשה החריבה את העיר כולה, שנבנתה מחדש במהירות. מאוחר יותר באותה השנה הוקמה "מחלקת מכבי האש של ונקובר". תוך 30 שנה אוכלוסיית העיר גדלה מ-1,000 תושבים בשנת 1881, ליותר מ-100,000 בשנת 1911.

המבנה הטופוגרפי המיוחד של העיר, המוקפת גופי מים מ-3 צדדים (צפון, מערב ודרום), וההרים המתנשאים מצפונה, עושים אותה לאחת הערים בעלות הנוף הנחשב לאחד מהיפים בעולם. לוונקובר שטח של 114 קמ"ר הכולל אדמה שטוחה והררית. העיר שוכנת בצמוד למצר ג'ורג'יה, גוף מים המוגן מהאוקיינוס השקט על ידי האי ונקובר. 

העיר נודעת בשל נופיה המרהיבים ונמצא בה אחד מהפארקים האורבניים הגדולים ביותר בצפון אמריקה, פארק סטנלי. הרי החוף הצפוני שולטים בנוף העיר וביום בהיר ניתן לראות גם את הר הגעש המושלג הר בייקר, הנמצא דרומית-מזרחית לעיר במדינת וושינגטון שבארצות הברית, את האי ונקובר הנמצא מעבר למצר ג'ורג'יה, ואת חוף השמש בנמצא בצפון-מערב.

מבחינת אקלים, וונקובר היא אילת של קנדה. בזכות הקרבה לים  ובזכות הגנה בדמות ונקובר איילנד שהוא חוצץ בין האוקיינוס לעיר מזג אוויר מתון, אין הרבה ימי שלג ואין טמפרטורות קנדיות טיפוסיות כמו מינוס הרבה מאד. יש אמנם 1300 מ״מ גשם הפרוסים על פני כל השנה עם יתרון לחורף אך בסה״כ סביר לגמרי.  

למעלה ממחצית התושבים מדברים שפה כלשהיא שאינה אנגלית, כשפת אם. אולי מפתיע אבל הרוב חושב בסינית ולשא תהינה אי הבנות, מדובר במספר שפות סיניות המיוצגות בה. ישנן גם שכונות רבות בעלות קבוצה אתנית בודדת, כמו השוק הפונג'בי, איטליה הקטנה, גריקטאון (השכונה היוונית) וג'פנטאון (השכונה היפנית). בשכונות 

אף על פי שהעיר לא חופשיה לגמרי ממתח אתני, הקשרים בין הקבוצות השונות הם די הרמוניים. תוצאה אחת של ההרמוניה היחסית היא אחוז גבוה של נישואים מעורבים, ובכל שכונה כמעט בעיר ניתן לראות זוגות ממוצא שונה. 

היהודים הגיעו לוונקובר במחצית השנייה של המאה ה-19. הסוחר היהודי הראשון שתועד כמי שהגיע לעיר היה לואי גולד. מרבית היהודים בגל ההגירה הראשון של העיר היו יוצאי ארצות הברית ואנגליה, והם עסקו במסחר, מסחר זעיר (לרבות רוכלות) וחקלאות. הקשרים ביניהם לבין המרכזים היהודיים הגדולים באמריקה היו רופפים, וגם בינם לבין עצמם לא היו קשרי קהילה הדוקים. תחילה נזקקו היהודים לבית הכנסת עמנו-אל שפעל בוויקטוריה הסמוכה, אך בעשור האחרון של המאה ה-19 הם הקימו את בית הכנסת האורתודוקסי 'אגודת אחים' שפעל בין השנים 1891--1906. לאחר מכן הוקם בית הכנסת הרפורמי המתון 'עמנו-אל' בוונקובר עצמה, והוא פעל בין השנים 1894--1917.

בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 הקימו היהודים מוסדות רבים, וכן החלה התארגנות ציונית, ושופט יהודי ראשון, סמואל דייוויס-שולץ, נבחר לכהן בבית המשפט המחוזי. בשנות הששים והשבעים של המאה העשרים נוספו מרכזי תרבות ודת רבים, ובהם גם מוזיאון יהודי פעיל ובית חב"ד.

בשנת 1981 נספרו בוונקובר כ-12,000 יהודים. בשנת 2002 נספרו באזור ונקובר (רבתי) כ-26,000 יהודים. סקר משנת 2001 קבע כי כ-60% מיהודי ונקובר נשואים בנישואי תערובת.

תעשיית הסרטים

הכינוי "צפון הוליווד" ניתן לוונקובר בשנים האחרונות משום שמפיקים בה בערך 10% מהסרטים של הוליווד. סדרות טלוויזיה וסרטים רבים מצולמים בוונקובר הודות למספר גורמים, ביניהם השער הטוב של הדולר הקנדי, אזור הזמן הזהה ללוס אנג'לס, והנופים המגוונים שיש בעיר הנותנים את האשליה של צילום במקומות שונים ברחבי העולם.

כשנסיים הענינים שלנו על האי סולט ספרינג, ניסע לאתר הסקי וויסלר-בלאקומב, כ-126 ק"מ צפונית לוונקובר הוא אחד מאתרי הסקי הפופולריים בצפון אמריקה, ושם התקיימו תחרויות הסקי באולימפיאדת החורף ב-2010. הר גראוס, הר סימור, והר סייפרס שלושתם נמצאים במרחק של פחות מ-30 ק"מ ממרכז העיר ובכולם פעילויות חורפיות וקיציות.

האקלים הנוח של העיר וקרבתה לאוקיינוס, להרים, לנהרות ולאגמים הופכים אותה ליעד פופולרי לפעילויות בטבע. אחוז המבוגרים השמנים (Obese) בוונקובר הוא רק 12%, נמוך מאוד יחסית לממוצע הארצי של 23%. זוהי העיר הרביעית הכי רזה בקנדה, אחרי טורונטו, מונטריאול והליפקס.

בוונקובר יש כ-13 קמ"ר של פארקים, כשהגדול הוא פארק סטנלי עם שטח של כ-4 קמ"ר. באזור העיר ישנם מספר חופים גדולים שאורכם הכולל הוא 18 קילומטר. קו החוף מאפשר סוגים רבים של ספורט ימי והעיר היא יעד פופולרי לאוהבי סירות.

בהרי החוף הצפוני ניתן למצוא שלושה אתרי סקי - הר סייפרס, הר גראוס והר סימור, כולם במרחק של עד שלושים דקות נסיעה ממרכז העיר. מספר נהרות הנמצאים רק כעשרים דקות נסיעה מהעיר הם יעד לאוהבי מים לבנים, במיוחד בתקופות גשם והפשרת שלגים.

האטרקציה הידועה ביותר היא האקווריום של ואנקובר (Vancouver Aquarium), בו מבקרים מדי שנה למעלה ממיליון מבקרים. זהו האקווריום הגדול ביותר בקנדה (השלישי בגודלו בצפון אמריקה) ונחשב אחד הטובים והמעניינים. באקווריום יותר מ-8,000 בעלי חיים הנמצאים במיכלי זכוכית ענקיים המחולקים לתצוגות שונות, בהתאם לאזורי האקלים. מעניינות במיוחד תצוגת הימים הטרופיים, תצוגת האמזונס והאטרקציה העיקרית היא האקווריום עם קיר הזכוכית הענק ובו לוויתנים מסוג אורקה ORACA. חיות מעניינות נוספות הן: תמנוני ענק, כרישים, צלופחים ודגי פיראנה. מחוץ למבנה המרכזי יש נחל ובו דגי סלומון ובריכות של כלבי ים לוויתנים ודולפינים. מספר פעמים ביום מתקיימים במקום מופעים בהם מאכילים את חיות הים ומסבירים על אורחות חייהם. המקום משמש גם כמרכז מחקר וכמרכז שיקום והצלה. 

יש עוד מלא על ונקובר ולמטיילי ערים עם או בלי נופים נפלאים מסביב, זה יעד משובח מאד.