⁨יום חמישי - יום הקרחונים⁩

את הלילה האחרון עשינו בצימר אחד, אשכרה על המים, מחוץ לאולדן. אולדן זו נמצאת בקצה פיורד. אני לא נכנס לשם הפרטי של הפיורד מפני הסכסוך הקשה עם השמות והשפות הסקנדינביות למרות שבפיג׳ין אינגליש הנהוגה בניגריה הייתי ממש טוב. פיורד כלשהו. בגלל שמדובר בקצה פיורד אפשר להקיף אותו עם כביש וכך נוצר מצב שבצד אחד עגנה אוניית קרוזים ענקית עם מיליון תיירים שבאו לקרוז בסקנדינביה, ובדיוק בצד השני עגן הצימר המעפאן שלנו. הקרוזרים שטים בלילה וביום התיירים מתרוצצים. מי בטיולים מאורגנים, מי ברכב שכור וחלק כלל לא יורד לחוף.

בבוקר אמרנו שאת הקפה נמצא על הדרך. ואכן אחרי נסיעה של שעתיים מצאנו סופר עם קפה. צא וחשוב כמה שנים עברו מאז פיספסתי את הקפה של הבוקר. רמז: הייתי במילואים.

ביום כזה הולכים על קרחונים. המקום נקרא Boyabreen ברין זה כנראה קרחון. בויה אולי איזה זצוק״ל או משהו אחר. הוא הראשון אותו ראינו היום. אנחנו מביטים אליו מהעמק למטה והוא כאילו יושב על ערוץ רחב גבוה מעלינו ולא נראה ממהר לגלוש לנו על הראש. יש לו גוון כחול בכל מזג אוויר ואנחנו בחרנו לבוא אליו עם עננים אפורים.

במרחק לא גדול ממנו פגשנו את Supphellebreeni שאף הוא לא פחות קרחון מכל קרחון אחר. גם אותו ראינו מלמטה וגם לו גוון כחלחל. מזווית הראייה שלנו איננו יכולים לומר מילה על גודל קרחון אלא רק על החלק שאנחנו רואים מלמטה. השני תופס שטח גדול יותר בחלק הנראה לעין. המידות האמתיות שלהם לא ידועות לנו.

בשביל ליישב הוויכוח הבין-קרחוני הלכנו ל Glacier Museum הנמצא ב- Fjaerland. לפני שאכנס לעניין המוזיאון אני מבקש להבהיר חד משמעית שאני כותב את שמות המקומות בלועזית מפני שאין לי שמץ איך קוראים אותם ולכן גם לא איך לבטא בעברית. מתצפיות שערכתי על הנורבגים אעיד שאין הם קוראים כמונו באופן לטיני. הכתיב במקור כולל סימונים והקריאה על ידי המקומיים לא קשורה כלל ועיקר למה שאנחנו מבינים מצירופי האותיות.

המוזיאון עוסק בקרחונים משחר לידתו של כדור הארץ ותוך שימוש בכל האמצעים החזותיים. יש שם סרט מרכזי המוקרן באולם מרופד היטב, ומבוסס ברובו על 6000 שעות של צילומים מרחפנים ומהשטח והסרט הזה לבדו שווה הכל. הוא כולל צילומים של ארבעה חברה מטפסי הרים מהלכים על הקרחונים, ואינכם צריכים להשתמש בזכוכית מגדלת כדי להבין שאני ל א בין המצולמים. עוגת הגבינה והקפה בסדר גמור. תודה. בנוסף יש עוד סרטונים, מיצגים, ממצאים, והסברים לכאן ולשם ובסה״כ מוזיאון באמת מעניין. אגב את הסרט בן החמש עשרה דקות רוב המבקרים רואים יותר מפעם אחת והוא מוקרן ברציפות כך שאין זמן מבוזבז.

בשביל השקט הנפשי נסענו לאורך סאנפיורד (הצלחתי בעברית!!) והקשבנו לעושים היסטוריה על שוד השעונים על כל חמשת פרקיו. הדרך, כנראה כמו כל דרך בנורבגיה, היתה עם מלא עצירות לתצפיות וצילומים, ובאמת דרך יפיפייה. התנחלנו בצימר על גבעה (נערי הגבעות) ומכאן שוש דפקה שעה הליכה לאורך הנהר ומול שמים כחולים בעשר מעלות.

התוכנית למחר, איך לא? מפלים!!!