⁨יום בריחוף⁩

הלומי חוסר ישנה יצאנו מוקדם בבוקר לשוק, האוטו עדיין ברשותנו. השוק נפתח לכאורה ב- 05:30 אנחנו יצאנו ב- 06:00. למרבה הפלא התנועה בכבישים עמוסה מאד. לא חקרתי אם זה הרגל לקום ולהתחיל לעבוד מוקדם אבל זו בהחלט היתה הפתעה. מרשים במיוחד המחזה של המון פולינזים XXXL רוכבים על קטנועים קטנים לעומת הרוכבים, כולם עם קסדות, ושיירת הקטנועים הזאת מתנהל בין שני טורי המכוניות, אך במהירות הרבה יותר טובה.

השוק עצמו חצי ישן. הרבה דוכנים סגורים והתחזק הרושם שקיבלנו מהיום הקודם: בדים צבעוניים, פנינים, דגים עם דגש על טונה אדומה ולבנה, ואוכל לצריכה שוטפת כמו פירות חתוכים ושלמים, כריכים ובגטים עם כל מיני, מאפים כגון קישים וכאלה. לא מציאה השוק הזה.

בין לבין שמתי לב שיש מקרים לא מעטים בהם אין יכולת להבחין אם הדמות שלפני גבר או אשה. בחלק מהמקרים נעזרתי בשוש אך גם היא לא תמיד היתה בטוחה בזיהוי האישה הגברית או הגבר הנשי. מצד שני התחלתי לחשוב שאין פולינזי במידות S או M. בלידה הם יוצא XL, זכרים ונקבות ומה שבינהם, כאחד.

תוך כדי ישיבה בבית קפה מעפאן הלקוחות חופרים בסלולרים שלהם לא פחות מהנכדים הישראלים המצויים. אולי זה כך בעיר ומחוצה לה פחות, אבל זה מדליק נורת אזהרה שהם קרבים מדי לציביליזציה.

החזרנו השכורה ושבנו למלון בשביל לגלות שמעבר לכביש יש קניון קטן ובו סופר קארפור גדול למדי. זו לא בוקרשט מבחינת גודל הקארפור, אבל מצאנו קצת מסעדות עם אוכל חם, סיני ויפני. הפתעה נעימה במיוחד מפני שההתרשמות שלנו היא שמסעדות של ממש, ברמת שווארמה ומעלה, אין בנמצא. החיים הם בגטריה אחת גדולה.

את יתר היום בילינו במיטה ובסמוך לה. שוש שחתה שני ק״מ ואני לקחתי שלושה שנ״צים כצבירה לקראת טיסת הלילה. סיכמנו את היום עם צלחת ירקות גדולה שהבאנו מקארפור ובקבוק יין לבן. היה חלום!

לקראת חצות הגענו לשדה שלצורך המחשה לקורא הוותיק נראה כמו השדה באילת בנוסח 1972. מזג האוויר הכל כך נעים במהלך כל השנה פטר את השדה מהצורך בקירות ובמזגנים, והותיר רק כמה מאווררים כסמל לתרבות המערב. בהעדר מזרח תיכוניים, התורים התנהלו בשקט מופתי ואע״פ שהיו לא מעט ילדים בקרב הנוסעים, לא לחץ ולא חיפזון. עובדי השדה זיהו מספר קשישים בקרב הנוסעים וקידמו אותם אל ראש התור. החמיא לנו מאד שאלינו לא התייחסו כלל ועיקר. השכל הישר אומר שיש להגיע עם בגדים קצרים לטיסה, בגדים חמים בתיק יד לטובת אוקלנד (10 מעלות פחות חם שלא לומר ממש קר), ולהחליף במטוס. דפקתי את המערכת ובאתי עם חולצת פלאנל ישר מהמלון. מייד רשמתי לעצמי תעודת אוויל משריש.

בדיקת הביטחון הרשימה מאד. עם ניסיון של מספר טיסות בימי חלדי, כשעברתי תחת הקשת היא צפצפה. אע״פ שלא היה עלי שום פריט מצדיק אזעקה או מעורר חשדות, מר בודק עשה לי את הבדיקה היסודית והמקיפה שעברתי בחיים!

לעומת זאת לא בדקו אם יש לנוסעים ויזה ניו זילנדית. כנראה סומכים על הנוסעים...

שורות אלה נכתבות במהלך הטיסה מפפטה בטהיטי אל אוקלנד בניו זילנד. הטיסה יצאה אור ליום שישי 03:20 מפפטה ותגיע בשבת 07:45. מה שקרה במהלך הטיסה זה שהקידוש נעלם! במקרה הכי טוב ובכפוף לערנות המצומצמת, תהיה בבוקר שחרית של שבת עם פרשת חיי שרה והפטרה על ימיו האחרונים של דוד המלך, אבל הדלקת נרות וקידוש, עם כל הזמירות המתבקשות לשבת אבדו בגלל קו התאריך. ראה סידרה בשם מניפסט בנטוויז׳ן.

שבת שלום.