⁨טהיטי, יום אחד⁩

תלאות הדרך

התוכנית: 11 שעות לניוארק, 4 על הקרקע, 6 שעות לפריסקו. לינה בפריסקו, 9 שעות לפפטה בטהיטי. סוף פרק א׳.

טיסת יום של יונייטד. קור במטוס כמו בית קירור לביצים. כמו שראינו בהמשך - בכל טיסות יונייטד. במהלך טיסת יום טראנס אטלנטית כל החלונות מוחשכים כאילו לילה. מי שיכול לישון, שיהיה בריא. מי יכול? גם כך קמנו בארבע וחצי בבוקר לטיסה שהמריאה ב- 11:30 וזה רק בגלל הגיל שלנו. לא מחלקים תיקי מחלקה אלא אם מבקשים. מפת הטיסה על המסכים – בערבית. יש להם שותפות עם אמירייד. אוכל קר לגמרי עם בשר שנלקח מגופו לוחם סומו קשיש, שמת לפני שבועיים ולראשונה מאז האחים רייט לא אכלתי אוכל של מטוס. דיילות קשישות וקשוחות שחייכו לאחרונה כשפגשו את אייזנהאור. בסיור במטוס ראיתי שכל הנוסעים מתכרבלים בשמיכות דקות פרט לאלה בביזנס עם שמיכות יותר עבות.

נישן לילה בפריסקו ולמחרת היעד הראשון: Pepetee בירת טהיטי הטריטוריה הצרפתית (הצרפתים הם אלה שמלמדים אותנו על שטחים כבושים). שלושה ימים בפפטה לטובה איפוס וכיול הגוף להפרש של 11 אזורי זמן מהארץ.

המיקום: ברוסית נקרא קיבינמט.

באוקיינוס השקט (pacific באנגלית רודף שלום), המקום הכי רחוק מנתבג שיש על כדור הארץ. משהו בערך כמו הקוטב הנגדי לרחוב גברעם 1, 18.316 ק״מ מהוד השרון. 17 מעלות מדרום לקו המשווה. קו אורך 149 שזה אומר שכאשר נטוס לניו זילנד בטיסה של 4.5 שעות, יתחלף התאריך ויתווסף לנו יום. כשנחזור בבוא היום מאוסטרליה לפפטה, ירד לנו יום. כלומר נמריא ממלבורן ביום שני וננחת בפפטה ביום ראשון למשל.

חוויית הנחיתה. אחרי טיסה טובה 8.5 שעות עם אוכל סביר וצוות משתדל, הגענו בחושך לפפטה. מהמטוס הגדול 787 יוצאים בגרם מדרגות אלא אדמת טהיטי והופ! אנחנו עשרה מטר מהטרמינל! הולכים דרך שביל מקורה נגד גשם ואנחנו בפנים! בתוך המבנה ארבעה נגנים יחפים עם חצאיות שחורות וחולצות פרחוניות וזר גדול ויפה על הראש מקבלים את פני הנוחתים בשירים מקומיים.

ארבע עמדות ביקורת גבולות ורבע שעה ואנחנו בחוץ. נחיתה מאד חריגה. מרחק ההליכה מהמטוס עד לכביש אולי חמישים צעדים באוויר חמים ולח. אין מזגנים. כמו בנתבגים המשניים של הוואי ותאילנד.

באופן כללי המציאו שלוש חטיבות באוקיאנוס השקט. פולינזיה הגדולה יותר, מיקרונזיה ומלנזיה אשר שמה בא משחור – מפני שאנשיה... שחורים. אנחנו לפולינזיה הצרפתית ו ב ת ו כ ה איי החברה (במקור Archipel de la Societe). 14 איים מהם 8 מיושבים. איי החברה מתחלקים לשתי קבוצות: האיים הגלויים לרוח Iles du Vent כמו טהיטי ומוראה, ואיים החסויים מרוח כמו בורה בורה Iles Sous-le-vent.

פולינזיה עצמה אשר שיטחה, הכולל כמו כל אירופה אך השטח היבשתי של כל 118 האיים מהם 67 מיושבים, מסתכם ב- 1,598 קמ״ר. ומי גר שם? כ- 285,000 תושבים רובם פולינזים וגם כ- 200 יהודים.

האיים נוצרו מהתפרצות געשית. ההיסטוריה הלבנה מתחילה מ- 1767 עם הקפטן סמואל ואליס שהכריז על בעלות בריטניה על המקום ועל העולם בכלל, וכמובן קפטן ג׳יימס קוק שלוש שנים מאוחר יותר עם משלחת מדעים של משרד הרישוי לרישום הנכס בטאבו. 15 שנים אח״כ הכריז לואי דה בוגונוויל שהנכס שייך לצרפת ואין הבריטים לא ידעו את זה קודם... ההיסטוריה של המקומיים מתחילה ככל הנראה בשנת 200 או 300 לפני הספירה. אבל מאז 1946 כולם אזרחים צרפתים.

הסיפור על המקומיים קצת לא נעים ליוצאי אירופה המתנשאים. אחרי שהיה ברור שאצלנו כל התבונה הידע השכל והתושיה, התברר שהפולינזים גילו את טהיטי בשנת 200 לפנה״ס והלבנים, בדוחק רב, אלפיים שנה אחריהם. הפולינזים, בלי תארים כמו אדמירל, קפטן, גוגל ופלצנות אחרת, סתם כמה בחורים ובחורות צעירים וצעירות (בהתאמה) שתפסו סירות ורצו בים הפתוח, עשו בלי לווינים, מצפנים, מפות וקישקושים. יש האומרים שהם ידעו לנווט לפי כוכבים. אולי. אבל לא היה להם יעד לנווט אליו כי האיים האלה לא הופיעו במפות או בג׳ פי אס. אם לשפוט לפי המראה מהמטוס, לא כל יום ראו כוכבים אלא אם היום ממש טובים בניווט לפי עננים. יש לזכור שהלבנים הביאו איתם מחלות שהרגו מקומיים רבים מאד, הכניסו אותם לכנסייה בכוח, הכריחו אותם להפסיק את הפולחנים המקוריים אע״פ שיש באיים מאות מקדשים מפעם ובכלל היוו נתח נבזות משודרג ביחס אל מקומיים בכל מקום אליו הגיעו.

2000 שנה אח״כ באו הבריטים ואמרו שהאיים שלהם, אח״כ אמרו זאת הצרפתים, במלה״ע הראשונה היה קרב קטן מול הגרמנים ואילו בשנייה האמריקאים בנו שם מלא ימ״חים וגם שדה תעופה. עבור החיילים האמריקאים בני המזל אשר שירתו שם בלי מלחמות ורעשים מיותרים – השירות שלהם היה למעלה מיכולתם לחלום.

האי טהיטי הגדול ביותר בפולינזיה הצרפתית, נושא את שמה הנפוץ של המדינה, שהיא בעצם פולינזיה הצרפתית. בסמוך לו, 30 דקות מעבורת או 10 דקות טיסה האי מוראה, אליו נחזור לקראת סוף הטיול. כ- 220 ק״מ צפון מערב לטהיטי - האי בורה בורה. גם אליו עוד נחזור. בשני האיים הללו יש ריזורטים עם בקתות מעל המים וגשר עץ מוביל אליהם מהחוף כמו במלדיבים. במקום אחד קראתי שסוג זה של בתים נבנה בפעם הראשונה במוראה ובמקום אחר כתוב בבורה בורה. נשאיר את זה פתוח לשלב הראיות.

ממה עושים איים טרופים משני עברי קו המשווה בלב האוקיינוס השקט? הרי געש גבוהים שיצאו מתוך הים כמו גם הוואי. סביבם התפתחו אלמוגים. כשהר הגעש התחיל לשקוע, האלמוגים נשארו במקום בו נולדו וכך נוצרו לגונות סביב הרי הגעש. קו האלמוגים החובק את הלגונה נקרא אטול. קבוצת איי החברה מבוססי הרי געש גבוהים וחדים. קבוצת איי tuamotu אינם כלל איים אל רצועות אטולים הגדולה בעולם. קבוצת איי מרקיז היא אלופת עולם בפסגות וולקניות גבוהות וחדות.

נניח שעכשיו ברור איפה אנחנו, כעת נשאלת השאלה, למה בכלל להגיע הנה?

1. גן עדן עלי אדמות

2. מסע ביקום מקבילי

3. חלום שאסור לפספס

4. לחוות את המקום ממנו עשויים חלומות

5. הטבע פיסל בשלמות את הנוף

6. האיים של טהיטי הם אולי האיים היפים ביותר בעולם.

7. מילוי המצברים

8. פולינזיה זולה מהוואי בהרבה פרמטרים

9. מבחר עצום ואף אי אינו דומה לשכניו

10. יעד מתגמל את מבקריו, במיוחד בענף הטרקים.

11. טיול של פעם בחיים

12. אתרי צלילה מהמשובחים בעולם

13. לבקר בגן עדן בעודנו בחיים

יש עוד מליצות כאלה בשפע. מחק את המיותר, אבל תביא את התחת שלך לכאן.

פלייאוף עליון: אם לוקחים את פרשת בראשית ובה התיאור של גן עדן מהדורה ראשונה ומשווים מול האיים של פולינזיה הצרפתית, המהדורה העיראקית, בין הפרט לחידקל, אפילו אם מוסיפים לה את הפישון והגיחון, טהיטי מנצחת בהליכה. מבחינת החופים, הים, הלגונות, הווניל, הדגה, המולטיות... מכל בחינה המהדורה העיראקית נשארת עם ריח של עמבה.

קיימת הגירסה המקוצרת של סר אדמונד הילארי שנשאל אחרי שהיה הראשון לכבוש את האוורסט, למה בכלל הלך על כיבוש האוורסט? הילארי ענה ״כי הוא שם״. אם זו לא סיבה טובה, מה כן?

תאום ציפיות. נניח שנגיע, מה מחכה לנו? עד שקראתי על הפולינזיה הזו הייתי בטוח שהחוף הכי יפה בעולם הוא באל עריש, עם חול לבן ודקלים עד קו המים. האלמוגים של ים סוף החזיקו את גביע אליפות העולם בלי למצמץ. כעת הגיע זמן הפיינל טו, וכעת תוכרע האליפות אחת ולתמיד. נופים מדהימים מראשי הרים גבוהים או ממרומי המסוק / המטוס הקטן שמטיס בין איים, הלגונות המדהימות, הים שכל השנה (גם זו שהייתה וגם זו שתבוא) בטמפרטורה של 30 מעלות, ים תחת, ים ראי, האתרים הטובים בעולם לצוללנים ולשנורקליסטים קשישים, כל חיות הים מלוויתנים המגיעים מאנטרטיקה לביקור בין אוגוסט לאוקטובר, עבור דרך כרישים מדגמים צבעים וגדלים שונים, דולפינים, מנטות ומיני חיות ים שאיני יודע לקרוא להם בשמם המדעי אך אני מניח שרובם אינם כשרים מבחינת הרבנות.

מה שהמקומיים משדרים נקרא בערבית סבבה. הם שלווים, שקטים, אדיבים, חייכנים, ידידותיים, רגועים, כל מה שבני עמנו לא. הם גם שזופים בלי קרם שיזוף לא כמו הוורוד שהבאנו מחוף הכרמל כשלהיות אדום כמו לובסטר עם שלפוחיות היה חוקי. הם חיים מהים, האדמה והתיירות. מדברים טהיטית, צרפתית וגם אנגלית סבירה. בח׳ וע׳ הם חלשים. כבר בהוואי הבנתי שכדי ללמוד את השפות המקומיות צריך וספיקת לב ריאות הרבה יותר טובים ממה שיש לי.

גוגן הצייר אמר ״התנערתי מהציביליזציה והתמסרתי לטבע״. והוא באמת ענה לשאלה היחידה שתייר שואל: למה לחזור משם? התירוץ הרגיל הוא כמו של מעשנים, כי התרגלנו או התמכרנו. הסיבה שעובדת לטובת הזקנים, וזו סיבה ולא תירוץ, כי הילדים והנכדים לא בטהיטי, עדיין.

מאי עד נובמבר זה החורף, העונה היבשה בגלל הרוח המזרחית. רבע מהכמות השנתית של הגשם. תיירות מוגברת. נובמבר עד מאי הקיץ יותר לחות, ¾ מכמות הגשם, הים בכל מקרה 30 מעלות. מניסיוני באפריקה אוכל לומר שאם יורד כל יום גשם זה ל א אומר כ ל ה י ו ם. באפריקה זה שעה ביום, 3000 מ״מ בשנה, כל השנה כל יום למעט שלושה שבועות יבשים לגמרי. לכן גם ״העונה הגשומה״ לא צריך להפחיד. העונה הכי טובה לבוא לפולינזיה או בעצם לכל מקום בפיספיק, היא היום הראשון אחרי היציאה לפנסיה, מוקדמת ככל האפשר. תהיה שעה של גשם וגם אז זה לא אומר שאי אפשר לשנרקל או להשנ״יצ. הם מגדלים ירקות ופירות, יש להם מסעדות צרפתיות, מכולת, שוק, מקומות אוכל, הכל בקטן ובפרופורציות אנטי אמריקאיות. הלוואי וכך יישאר לעוד מאה שנים.

לכמה זמן? אם לא מדובר על שריצה ממושכת בריזורטים יקרים להחריד, הרי שלושה עד חמישה ימים לאי עושים עבודה די טובה. לפחות שלושה איים. אבל שנורקלים למשל, או צלילות או גלשני רוח, אלה הם פעילות כמו סקס – אפשר להמשיך עם זה כל עוד עומדים על הרגליים. או אז הביקור התיירותי כבר לא תיירותי. טהיטי, לעניין השהות, היא צרפת. לכאורה אפשר לבוא לכאן מדי שנה לשלושה חודשים (ויזת תייר היא לשלושה חודשים) למשל ויישאר זמן גם לנכדים. אפשר למצוא מגורים וכלכלה צנועים וזה יהיה כיף מזוקק...