UK day 8

עזבנו את גלזגו לטובת אדינבורו מוקדם בבוקר. 65 ק״מ כולה שעה וחצי. לא חשוב למה וכמה, נסענו ישר למצודה. בגלל שלא הזמנו מראש את הסיור, ובגלל שספרתי שם 14 אוטובוסים של תיירים, המשכנו למלון שם יש לנו חניה מובטחת. שוש הזמינה סיור במצודה לאח״כ, שתינו קפה והחזרתי אותה למצודה לקראת הסיור שלה. נסעתי לקבל את החדר (כלל לא בטוח מפני שמדובר לפני הצהרים) והבטיחו לשעה אח״כ. כאן עשיתי מעשה שלא ייעשה: הלכתי שעה ברגל לאורך רחוב Morningside Rd, הלוך על מדרכה אחת וחזור על זוגתה. למה? כי היתה שמש רבתי! 

מסע מדהים בזמן. עובדה שאפשר ללכת אחרה בזמן. מה שראיתי היה רחוב הרצל בחיפה 1963. הכל חנויות קטנות. רובן מוכרות דברים משומשים. מה זה דברים? בגדים, תמונות, כלי אוכל, תמונות וחפצי אומנות, רהיטים, נעליים, מצלמות עתיקות, מזוודות עור משנות העשרים של המאה הקודמת,... היו שם גם מספר בתי קפה קטנים עם מעט עוגות מאד אנגליות מלאות קרמים וקצפת בשלל צבעים, סופר קטן לחירום של S&M, מסעדה נפאלית ואיזה שתיים שלוש בלתי נפאליות. לא היתה לאורך הרחוב על שתי גדותיו אף חנות אחת לטלפונים, מחשבים, שעונים, חומרי בניין, מכוניות, או בכלל חפצים חדשים ו/או מודרניים כלשהם. זו היתה שעת הליכה כמוה איני זוכר מאז... רחוב הרצל 1963. 

זה לא המזבלה בשוק הפשפשים של חיפה. זה רחוב מסודר ונקי שיש עליו לפחות שתים וחצי כנסיות, ארבעה צריחים, בית ספר, מרפאה סינית אחת ועוד כמה אסיאתיות שאיני יודע לזהות. שום סממן של המאה ה-21. 

מדהים. האישה מול החלון שלי עדיין משקה את גינתה עם משפך ירוק. דבר ההשקיה האוטומטית נעצר אולי בצרפת.

אדינבורו

אדינבורו  Edinburghהיא עיר מרכזית והיסטורית בחוף המזרחי של סקוטלנד, על הגדה הדרומית של לשון הים של פורת'. היא הייתה בירת סקוטלנד מאז 1492  ומשנת 1999  חזרה להיות בירת האוטונומיה הסקוטית של בריטניה ומקום מושבו של הפרלמנט הסקוטי, שנוסד מחדש.

אדינבורו הייתה אחד המרכזים של "תקופת ההשכלה", או עידן הנאורות, בהנהגת אוניברסיטת אדינבורו. העיר העתיקה והעיר החדשה של אדינבורו הוכרזו כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1995 . צריך להתפעל מכמות אתרי המורשת העולמית בבריטניה ואולי אין קשר לשאלה מי מנהל את המכולת באונסקו. במפקד האוכלוסין של 2001  היו באדינבורו 448,624 תושבים.

אדינבורו ידועה בפסטיבל השנתי שלה, פסטיבל אדינבורו, שהוא הפסטיבל הגדול ביותר בעולם לאמנויות הבמה, המתקיים במהלך כל חודש אוגוסט, ובמסיבת הרחוב שנערכת בערב ראש השנה הלועזי (Hogmanay).

העיר נקראת בחיבה אולד ריקי Auld Reekie, סקוטית ל"עָשֵנה ישנה".

יש שקראו לאדינבורו אתונה של הצפון, מסיבות שונות. ההשוואה המוקדמת ביותר בין הערים הראתה עד כמה הן דומות בטופוגרפיה שלהן, כאשר העיר הישנה של אדינבורו ממלאת את תפקיד האקרופוליס באתונה. לשתיהן הייתה אז אדמה חקלאית טובה שיורדת מההר אל נמל המרוחק כמה קילומטרים. אף שסדר זה הוא רגיל באירופה הדרומית, הוא יוצא דופן באירופה הצפונית. לתנועה האינטלקטואלית של המאה ה-18, שלפעמים קוראים לה "ההשכלה הסקוטית", הייתה השפעה משמעותית על קבלת השם. מאורות כמו דייוויד יום  זהרו בתקופה זו, כפי שהם זוהרים כיום בתשבצים. אדינבורו גם ידועה כדנידין (Dunedin) שם המגיע מהעיר דנידין בניו זילנד שנקראה במקור "ניו אדינבורו", ועדיין מכונה "אדינבורו של הדרום". היינו שם, ראינו. הסקוטית הרבה יותר יפה מהניו זילנדית.

המרכז

המרכז ההיסטורי של אדינבורו מחולק לשניים על ידי הרצועה הרחבה של גני רחוב הנסיכים (Princes Street Gardens). לדרום שולטת על הנוף טירת אדינבורו, המצויה על גבי הר געש כבוי, והעיר הישנה שמתמשכת אחריה במורד ההר. בצפון נמצאים רחוב הנסיכים  Princes Streetוהעיר החדשה  New Town. הגנים נשתלו ב-1816 על אדמת ביצה שהייתה פעם אגם הנקרא בסקוטלנד לוך בשם "נור". 

העיר העתיקה באדינבורו

העיר העתיקה שימרה את תוכניתה עוד מימי הביניים והרבה מהמבנים מתקופת הרפורמציה. צד אחד של העיר נחתם על ידי הטירה והרחוב המרכזיהמייל המלכותי - The Royal Mile מוביל ממנו; רחובות קטנים יותר הנקראים קלוז closes או ויינדס  wynds ,  מתמשכים מהרחוב הראשי. רחבות גדולות מציינות את מקום השווקים, או מקיפות בנייני ציבור כמו הקתדרלה של סנט גיילס St. Gyles Cathedral הבנויה בסגנון גותי ובעלת צריח כתר ייחודי במגדל המצלב. התוכנית הזו, הדומה להרבה מהרבעים הישנים באירופה הצפונית, היא מיוחדת מאוד באדינבורו, שם הטירה יושבת על ההר הקטן והרחוב הראשי יורד ממנו.

העיר הישנה היא גם מקום מושבם של כמה מרבי הקומות הראשונים. במאה השמונה-עשרה גרו בעיר הישנה כ-80,000 תושבים, אך בתקופה המודרנית ירדה האוכלוסייה בחלק זה של העיר ל-4,000 בלבד. התושבים לא רצו לבנות מחוץ לחומות, ולכן ככל שהצורך במבנים גדל, הבניינים נבנו גבוה יותר ויותר. אולם רבים ממבנים אלה נהרסו בשרפה הגדולה של 1824  אז בנו אותם מחדש על היסודות הישנים. בנייה זו הביאה לשינוי בגובה הקרקע, ויצרה הרבה מעברים ומרתפים מתחת לעיר הישנה. ב-7 בדצמבר 2002 הייתה שרפה גדולה נוספת בעיר העתיקה של אדינבורו, ששרפה חלק מקווגייט (Cowgate). היא הרסה את מועדון הקומדיה המפורסם (Gilded Balloon),   והרבה מהמחלקה למידע של אוניברסיטת אדינבורו, כולל את הספרייה לאינטליגנציה מלאכותית, מה שאולי מוכיח שאינטליגנציה טבעית היתה מונעת את האש מלכתחילה.

העיר החדשה

העיר החדשה הייתה פתרון של המאה ה-18 לבעיית הצפיפות של העיר הישנה. ב 1766  התקיימה תחרות לתכנן את העיר החדשה שבה זכה ג'יימס קרייג, אדריכל בן 22. התוכנית שלו הייתה בנויה מרשת מסודרת, שהתאימה לרעיונות הרציונליים של עידן הנאורות. הרחוב הראשי היה אמור להיות רחוב ג'ורג', שממשיך את הרכס הטבעי מצפון לעיר הישנה. משני צדיו היו הרחובות המרכזיים האחרים, רחוב הנסיכים (Princes street) ורחוב המלכה. רחוב הנסיכים נעשה מאז לרחוב המסחר העיקרי של אדינבורו, וכמה מבנים מהתקופה הג'ורג'יאנית עדיין קיימים שם. רחובות אנכיים מחברים בין רחובות ראשיים אלו. בקצוות המזרחיים והמערביים היו רחבת סנט אנדרוס ושרלוט. האחרון תוכנן על ידי רוברט אדם, ונחשב לאחת הרחבות הג'ורג'יאניות היפות בבריטניה. בית בוט, המעון הרשמי של השר הראשון של סקוטלנד, המוסלי בשלב הזה, נמצא בצד הצפוני של הרחבה.

בבקעה שבין העיר הישנה לחדשה היה הנור לוך, ששימש גם כמקור המים של העיר וגם כמקום להזרמת הביוב. עד ל-1820 האגם נוקז. כמה מהתוכניות מראות כי תעלה הייתה מתוכננת שם, אך לבסוף הגנים הם שנוצרו שם. אדמה מיותרת מבניית המבנים נזרקה בבקעה, וכך נוצר מה שהיום הוא המאונד mound – ערימה. באמצע המאה ה-19 הגלריה הלאומית של סקוטלנד והאקדמיה המלכותית הסקוטית נבנו על המאונד, ומנהרות לתחנת וייברלי נחפרו דרכה.

לית'

ליית Lieght היא הנמל של אדינבורו. עדיין יש לה זהות שונה משל אדינבורו, והאיחוד בשנות ה-20 של המאה ה-20 היה מקור לתרעומת רבה. אפילו כיום, המושב בפרלמנט הוא של "צפון אדינבורו ולית'". עם הפיתוח של לית' זכתה אדינבורו בעסקים של כמה חברות שיט. יאכטת הוד מלכותה ״בריטניה״ הייתה היאכטה המלכותית של אליזבת השנייה, מלכת בריטניה, בין השנים 1954–1997 . מאז הוצאתה משירות היא מוצגת כאוניית מוזיאון באדינבורו ופתוחה לציבור לביקור. אז זהו, היא היתה בנמל למרות חיפושינו המיגעים. מה שיש שם זה הקניון המוזר ביותר ולכן הריק למדי, ממה שראינו ב- 75 השנים הראשונות שלנו.