UK day 4

התחלנו את היום בנסיעה לפורט-מאיריון. הרעיון של ארכיטקט וולשי אחד,  Sir Clough Williams-Ellis היה לעצב כפר קטן אחד על ואדי קצת תלול בשפך אל הים. התוצאה היתה כפרון עם בתים מעוצבים וצבועים בשלל צבעים וצמחיה ממש נהדרת. הכל מקושט ונעים וכמובן ללא מכוניות, ממש על חוף הים. 

להבנתי הוא קיבל השראה דומיננטית אם לא למעלה מזה, מגני טיבולי בקופנהגן. הדמיון רב מכדי להיות מקרי. Portmeirion זה מקום מעניין ויפה לעין אע״פ שבשום מקור לא מוזכר המודל המקורי.

העצירה הבאה היתה Swallow Falls שזה משהו כמו מפל סער החמוד שלנו. לא משהו לכתוב עליו הביתה. 

העיר קונווי אשר במקור נכתבת Conwy, היא סיפור אחר. יש בה חומות ומבצרים אשר נשמרו במצב טוב ולכן לחובבי הליכה יש כאן פעילות אולי אפילו ליותר מיום אחד. קונווי שוכנת על חוף הים ויש בה צירוף של עופות ים ועופות בלתי ימיים, אבל הרבה עופות. לחובבי בעלי כנף. עיר קטנה ונעימה מאד ביחוד אם מישהו מזדמן כאן ביום שמש ואוהב לטייל רגלית בסבבה. 

בקונווי ראינו לראשונה משפחת תיירים אסיאתית קטנה מה שמוכיח שאיננו התיירים הזרים היחידים בחלק הזה של העולם. 

התחנה הבאה היתה Llandudno המכונה על ידנו לודלום. הפסקתי להתבייש באי יכולתי לקרוא שמות וולשים ואינני יכול להבין את הרציונל בשפה הוולשית. ראיתי מילים ללא אותיות תנועה ואין לי מושג איך קוראים אותן. שאלתי את המארחת בעיר Aberystwyth איך מבטאים את שם העיר והנחמדה ביטאה את זה לאט לאט. ברגע הראשון חשבתי שקיבלה התקף אסטמה אבל אח״כ הבנתי שאל לי להתעסק במופלא ממני. כך גם לגבי העיר לודלום. יש בעיירות הקטנות הללו איזה קסם של פרובינציאליות. הן אינן מסכנות את המעמד של עיר הבירה ולא להיט הייטק, אבל עיר יום העבודה שלהן שזה אולי שעה ביום, הוא לא לשנות כלום. למשל זיכרון יעקב או ערד. בארץ לא חשוב איזה ישוב, בונים כל הזמן בכל מקום, נידח ככל שיהיה. כאן התברר שהקבלן האחרון שבנה הלך פייפן לפני ארבע מאות שנה פלוס מינוס שעתיים. טוב להם וגם נעים ואין צורך לתקן מה שלא מקולקל בלי הצדקה כבדת משקל. שורה תחתונה: לודלום סתם עיירת חוף שאין בה שום דבר מיוחד.

קייט היא מורה מיתולוגית של הנכדים שלנו בונקובר בבית הספר Uhill הנמצא במתחם UBC. חן סיפרה שקייט ילידת Wrexham בצפון וויילס. רקסהאם זו קשורה לסיפור אחר, כמו שכתוב ב- Ynet:

זה אחד מסיפור הכדורגל הגדולים של השנה: רקסהאם, הקבוצה שבבעלות הכוכבים ההוליוודיים ראיין ריינולדס ("דדפול") ורוב מקלהני ("פילדלפיה זורחת") עלתה הערב (שבת) לליגה הרביעית. כמו בסרט טוב זה נגמר אחרי עונה דרמטית, ורקסהאם הבטיחה את העלייה מחזור לסיום העונה.

רקסהאם נרכשה ע"י ריינולדס ומקלהני בנובמבר 2020 והופקה עליה סדרת דוקו בשם "ברוכים הבאים לרקסהאם". בעונה שעברה היא סיימה במקום השני והפסידה בפלייאוף לגרימסבי, היום היה לה סוף הוליוודי אמיתי לעיניי יותר מ-10,000 צופים שהגיעו לראות את הקבוצה עולה ליגה לראשונה מזה 15 שנה עם ניצחון 1:3 על בורהאם ווד.

ראיין ריינולדס הנ״ל, בחור שעשה כמה לירות גם מחוץ למסך הכסף, הוא בנה יקירה של ונקובר, מקום משכנם של נכדים שלי שמוצאם בקיבוץ מגן ושלושתם תלמידים של קייט. עכשיו כשביקרנו ברקסהאם הצטלמנו מול הכניסה למועדון, קנינו צעיפים וחולצות של המועדון ושלחנו התמונה לקייט. מתברר שזה עורר אצלה התרגשות רצינית. היה שווה. 

הערה: במלחמת העולם השניה הבריטים חששו מפלישה גרמנית. אח מאמצעי ההגנה הי הסרת כל שלטי ההכוונה ושמות הישובים מהדרכים. נכון, זה טרום GPS ומה שיכול היה לעמוד לרשות הפולשים היו מפות דרכים. זה שהגרמנים ניצלו ממבוכה רבתי, ניחא, אבל אני בטוח שהיו לא מעט גברים שלא חזרו הביתה ובת זוגם חושדת עד היום שזה בגלל אישה אחרת. בצבא העתיק שלנו קראו לה ברברה...