כמה חגורות צריכה אמריקה?

יום טיול אחרון בטקסס. הלכנו על גלווסטון. 108 ק״מ מהמלון, נניח שעה ורבע. אלא שגלווסטון היא עיר קטנה על אי ארוך בערך 70 ק״מ, על ציר צפון מזרח לדרום מערב. יחד עם אי נקניק נוסף הם סוגרים את מפרץ גלווסטון ויצרים מפרץ גדול, כמעט סגור, שנולד להיות נמל טבעי מוגן. אכן במאה התשע כאן היה הנמל של יוסטון עד שבשנת 1900 הוריקן כמעט חיסל כליל את העיירה, הנמל ואת האימא שלהם.

אם היה נחמד להגיע לעיר, קפה ועוגה ב- Café Mod, היה שווה. העניין הוא שלנסוע לאורך האי כולו הרבה יותר שווה. האי שטוח וצר. חוף הים מצדו הדרומי כולל כארבעים חופים מוכרזים וממוספרים, וכן חופי רחצה על הצלע הצפונית. כל מה שיש על האי הם מגרשים לבניה פרטית ומעט בתי מלון. חלק גדול מהמגרשים נמכר ועליהם נבנו בתי עץ לשימוש משפחה, בגדלים שונים ובשלל צבעים.  כ ל  הבתים נבנו על עמודים כאילו הם מחכים שגלים מהסערה שתבוא או שכבר היתה יציפו את כל השטח. הם בטח יודעים למה, אבל אין ולו בית אחד היושב ישירות על הקרקע. הכל על עמודי עץ. כנראה נעים מאד לגור מול הים, עם הרוח הנושבת כל הזמן. לפעמים הרוח קצת מתלהבת אבל התושבים בקיאים בנהלים אחרת לא היו בונים וגרים ו/או משכירים לנופשים אחרים. טיול של 50-60 ק״מ יפה לעין ומעורר חשקים להישאר שם. הבשורות הטובות? ראינו עוד מגרשים פנויים!!

עם ארוחת הערב קצת נפלנו אז לא נרחיב על כך. בקיצור, תם המצוד הנרחב אחרי הטורנדו שלא היה. לא נורא. יבוא אחר. מחר נמריא לוונקובר. 

בביקור הנוכחי שמתי לב לריבוי הכנסיות, הצלבים וסממנים נוצריים נוספים ואז נזכרתי שאני נמצא בעיבורה של חגורת התנ״ך. בדרום של ארה״ב ה״דתיות״ נפוצה יותר מאשר למשל החוף המזרחי או המערבי. חגורת התנ"ך באנגלית  Bible Belt   הוא כינוי לאזור בדרום ארצות הברית המאופיין בשמרנות חברתית ובשייכות לנצרות פרוטסטנטית-אוונגליסטית ומהווה חלק משמעותי מהחברה והתרבות. מספרם באוכלוסייה של המשתייכים והמשתתפים בחיי הכנסייה הנוצרית באזור זה הוא גבוה במיוחד.

לחגורת התנ"ך משתייכים אזורים מדרום ארצות הברית ומדרום מזרח ארצות הברית. בתקופת שלוש עשרה המושבות (1607–1776) הייתה דרום ארצות הברית מעוז הכנסייה האנגליקנית. התפשטותם של זרמים אחרים של הנצרות באזור היותה מהפך והתרחשה במהלך המאה ה-19. בתקופה זו, שכללה גם את ההתעוררות הדתית השנייה המדינות באזור חוו גידול משמעותי בפעילותן של קבוצות אוונגליסטיות, שהשתייכו למה שכונה התחייה הנוצרית (Christian revival). רוב הזרמים האלו היו מזוהים עם הבפטיזם, המתודיסטים והפרזביטראנים. ה.ל. מנקן השתמש לראשונה בכינוי הזה במאמר בטריביון ב- 1924. עקרונית החברים ברצועת התנ״ך הם חברים גדולים של מדינת ישראל. 

חגורת החלודה

The Rust Belt חגורת החלודה באנגלית. על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית רצועת החלודה היא הגדרה כלכלית-חברתית לא רשמית לאזור שנודע כמרכז התעשייה הכבדה של ארצות הברית, וכולל את מדינות המערב התיכון השוכנות לחופי הימות הגדולות וצפון-מזרח ארצות הברית: ניו יורק, פנסילבניה, וירג'יניה המערבית, אוהיו, מישיגן, אינדיאנה, אילינוי וויסקונסין. יש הכוללים גם את מיזורי. בעקבות שגשוג התעשייה הכבדה, משלהי המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20, הוכר האזור כ"חגורת הפלדה" (Steel Belt), כינוי שהבדיל אותו ממדינות המערב התיכון הנכללות בחגורת התירס (Corn Belt), ומהמישורים הגדולים, המכונים "סלסלת הלחם של צפון אמריקה" Breadbasket of North America. כמו כן נודע האזור בכינויים "המרכז התעשייתי" (Industrial Heartland), "חגורת החרושת" (Factory Belt) ו"חגורת הייצור" (Manufacturing Belt).

משירדה קרנו של אזור על רקע ירידה במשאבים ובתעשייה, וולטר מונדייל, מועמד לנשיאות 1984, כינה את האזור אגן של חלודה  Rust Bowlבמשקל האסון הכלכלי של שנות השלושים שכונה אגן האבק (Dust Bowl). 

המושג אומץ כהגדרה אוניברסלית לאזורים שקורים בהם תהליכים דומים במדינות מתועשות אחרות, כגון: צרפת, הממלכה המאוחדת, משולש הגבולות בלגיה-הולנד-גרמניה, יפן , סין  ורוסיה.

חגורת התירס אנגלית Corn Belt  הוא השם לאזור במערב התיכון של ארצות הברית בו תירס הוא הגידול הדומיננטי החל משנות ה-1850 עד ל- 1950.   99% מהתירס גדל באמצעות הכלאת זנים שונים. רוב גידולי התירס נועדו להאכלת בהמות, במיוחד חזירים ועופות מהם מיוצר בשר עוף.

באופן כללי ישנה הסכמה על הכללתן של: איווה, אילינוי, אינדיאנה, דרום מישיגן, מערב אוהיו, מזרח נברסקה, מזרח קנזס, מינסוטה וחלקים ממיזורי.תחת ההגדרה הזו.  החל משנת 2008   ארבע המדינות המובילות בייצור תירס הן איווה, אילינוי, נברסקה ומינסוטה. אשר במשולב מפיקות כמחצית מהתירס המגודל בארצות הבריתי. באופן כללי יותר המושג "חגורת התירס", מייצג אזור בו החקלאות היא הענף המרכזי ומרמז על סגנון חיים אשר מבוסס על חוות חקלאיות בבעלות משפחות, עיירות קטנות התומכות בחוות אלו ואיגודים חקלאיים חזקים אשר מקדמים פעילות לובי כדי להשיג מחירים גבוהים יותר עבור מרכולתם.

חגורת הבּוֹרְשְׁט באנגלית  Borscht Belt  הוא כינוי לאזור באפסטייט ניו יורק האזור במדינת ניו יורק שמצפון לעיר ניו יורקהכולל בדרך כלל את אתרי הנופש בהרי קטסקיל, ובמחוזות סליבן ואלסטר, שהיו מאוד אהודים בקרב יהודי ניו יורק. באתרי הנופש באזור יכלו הנופשים ליהנות מבידור ביידיש ומופעי מוזיקה יהודית.

"חגורת הבורשט" הייתה בשיאה כאזור תיירות ליהודים בין שנות ה-40 לשנות ה-60 של המאה ה-20. לפיכך כונה האזור לעיתים גם האלפים היהודיים או מחוז סלומון, משחק מילים על שם יהודי נפוץ ושמו של מחוז סליבן.

חגורת הבורשט הונצחה בתרבות הפופולרית בסרט ריקוד מושחת שעלילתו מתרחשת באתר נופש באזור.