היום הרביעי בשוויץ

בלילה ירד שלג. בבוקר האוטו היה מכוסה והטמפרטורה 6-. אחרי ארוחת הבוקר התחפפנו מהגובה 1540 מ׳ לכיוון לוגנו Lugano שהיא בגובה 28 בלי שלג בלי קור ועם נוף נפלא על אגם לוגנו. נכון, עדיין שוויץ אבל במחוז איטלקי, מחוז טיצ׳נו. דוברי איטלקי בשוויץ מהווים 9% מהאוכלוסייה. זה לא שהם דוברי איטלקית, הם איטלקים לכל דבר ועניין לרבות שמות האנשים, הישובים, התפריטים והחיוכים. באיטליה כמו באיטליה, קיבלנו 11 מעלות, שמש מחוף לחוף וגיאוגרפיה של הרים תלולים מאד עם שלג בפסגות, גובלים באגם ובעיירה סמוכה, Morkote  שמה,  התנהל פסטיבל שהוא בעצם מלא אנשים ונוער מחופשים עושים תהלוכה עם מוסיקה רועשת ובכלל ובפרט... למה זה חשוב? מפני שפברואר היא עונת הפסטיבלים בשוויץ. כל מיני דמויות מגוחכות בכוונה, והמוזרות יכולה להתחיל בלפני עלות השחר. יש מקומות המתחילים כל כך מורדם עם חצוצרות וקונפטי וכהמונים מלווים את הדמויות המחופשות... לא משהו ששווה להשכים בשבילו. 

ללוגנו יש פרבר על הר תלול עם כביש יחיד וצר כמו באמלפי המטפס עד לפסגה, עניין של ארבעה וחצי ק״מ לכל כיוון. לפרבר קוראים Lugano Bre  וכל הדרך עד למעלה בתים היושבים על הנוף. רוב הבתים לא מאוכלסים בחורף וזה למזלנו. כשהבתים מאוכלסים על מלא התנועה עד למעלה וחזרה בטח נמשכת ימים מפני שבנוסף לדיירים יש גם ארגזים של תיירים שבאים להתבשם מהנוף והיופי של הלוגנו והאגם שלה וההרים שלה וכל החבילה המדהימה.

גם בפסגה של ברה וגם לאורך הטיילת האינסופית של לוגנו לחופו של האגם, הכיף הגדול הוא שוטטות. כשהגענו לטיילת הצטלמנו וצילמנו כמו ירח דבשניקים עד שבחורה אחת צילמה את שנינו ובכך רמזה לנו לשוב לשפיות. יום כמו היום של שמש על 11 מעלות זה באמת כיף והוא גם מגיע עם בונוס. נעצרנו ליד בועת פלסטיק שקופה ובתוכה ארבע או חמישה שולחנות. כבר נתקלנו בבועות שהן כמו חממה בחורף ואפשר לשבת ולאכול למרות שבחוץ שלג או שמש או כלום ובפנים סבבה להעביר איזה שלוש שעות מעל צלחות וכוסות. הבונוס היה שכאן היה תפריט המציע פונדו גבינה ורקלט. המלצרה האיטלקית החביבה אמרה שאין רקלט אבל הציעה סלט אבוקדו עם סלמון וירוקת ירוקים כתחליף. ארוחה שוויצרית מאד במחוז איטלקי מאד. היה כיף גדול אבל הבירה עם האוכל עם השמש צמצמו את הערנות שלי ל-2% מתוך ערנות מלאה. בכוחות אחרונים זחלתי למלון שלנו הקרוב מאד והשנ״צתי בפראות איזה שעה. מבחינתי החלק הטוב במלון הוא החניון שלו. שוש גילתה את הבריכה של המלון ושחתה שעה לבד. למה מי עוד מגיע ללוגנו בשביל לשחות שעה בחורף ואפילו אם זה במלון ולא באגם? 

לידיעת הציבור הרחב: חניה אין וגם לא ברחובות צדדים. רק חניונים קטנים, צפופים ויקרים אם וכאשר אפשר למצוא מקום. במהלך הנסיעה הזאת לא ראינו שווארמה בשוויץ אמנם אני זוכר מקום אחד בז׳נבה עם שווארמה תורכית אך בהמשך נברר אם עדיין או בכלל מה אוכלים התורכים של שוויץ. אם כבר לא ראינו אז גם לא בורקסים, סנדוויץ טוניסאי ואף לא פאלפל. על אוכל תימני, גרוזיני, מרוקאי, ערבי גלילי אין מה לדבר. 

מחר נצא לצרמט לשלושה ימים עם הילדים והנכדים. אלא מה? בגובה 1650מ׳. צפה פגיעה. הצפי הוא לששה משבעת הימים הבאים שלג, עם לילות עד 9-. ביום חמים ונעים עד 1+. ביום חמישי בבוקר צפויה לנו חפירת שלג רצינית מאד.