גשם ואוכל קריאולי

על פי התחזית הבוקר, גוש של עננים וגשם נע מטקסס מזרחה לאורך הציר הדרומי, דהיינו ניו אורלינס. שמנו הג׳טונים שלנו על האפשרות שכדאי לחתוך את הגוש ואולי ניתקל באיזו שמחה אמיתית. מממפיס ישר דרומה לניו אורלינס בערך שש שעות. סבבה. שמנו פעמינו דרומה, הקשרית שמה לנו גששים מהטלפון שלה וכמו שאומרים כאן בוגי בוגי שזה בלשון תרבותית – יאללה זזים - יצאנו. בחלק הראשון של הדרך, השעתיים הראשונות, לא כל כך ראיתי הדרך. היו לי המון דמעות בגלל הגששים. קרעו אותי מצחוק. מסקנה – אסור להשמיע גששים על 130 קמ״ש. ברור שאנחנו מכירים כל מילה מהמערכונים ורוב המילים מהשירים. ברור ששמענו גששים החל מכיתה י׳ או קודם, וכאילו לא חלפו מאתיים שנה, קרעו אותי לגמרי.

אחרי כשעה וחצי מהזינוק התחיל איזה טיפטוף. עשרים ק״מ הלאה זה כבר נראה כמו גשם. הגשם הלך והתחזק וכחצי הדרך בין ממפיס לניו אורלינס ירד הגשם הכי טוטלי האפשרי. אין יותר גשם מזה בעולם כולו.  בארץ קוראים לזה שבר ענן. חמש או עשר דקות ונכנס לגיניס. זכור לי מקרה שחצי שעה שבר ענן בפארדיס הציף את הכפר והשייטת באו עם ס״גים לחילוץ.

כאן והיום היה משהו שנראה אולי כמו אולטרה שבר ענן אבל נמשך שעות. לדעתי אנחנו היינו בו ארבע שעות לפחות. בחיים לא ראיתי כזה גשם מטורף בשום מקום בעולם, ולא לשכוח שארבע שנים חייתי על קו המשווה באפריקה. לא יכולתי לראות הרכבים שלפני. הורדתי המהירות כך שצבי ים עקפו אותנו. כך במשך כארבע שעות. שוש הפסיקה לנשום ורק פלא רפואי הוא שהיא עדיין בחיים. הפחד הורג. מה שהציל אותה באמת היו הגששים. אומר שנית,

בחיים לא ראיתי מבול כזה בשום מקום וגם לא בדמיון שלי. אם מכאן והלאה לא אראה ברק אחד או כדור טניס מקרח ולוא גם אחד, עדיין אומר שהגשם הזה היה שווה את הנסיעה. ככה זה כשאתה מגיע מארץ שחונה.

באופן כללי הדרום העמוק מבדל עצמו בשלושה מישורים: זכויות האדם ובעיקר זכויות השחורים, מוזיקה ממכל מיני בלוז ותת סיווגים אבל בלי להתבייש, אני בור גמור בתחום ולא אוסיף עוד, ומזון ייחוד הנכנס תחת הכותרת קאג׳ון וקריאולי.

מאיפה זה בא?

המאה ה־18: גירוש האקדיאנים מקנדה. התיישבות בלואיזיאנה. נולד מטבח “עממי”, חזק, יצירתי.

מה מאפיין את הבישול? מתובל, אבל לא רק “חריף” — עמוק ועשיר ועל זה הדגש. בישול ארוך בסירים גדולים. שימוש בבצל, סלרי, פלפל ירוק, הרבה  אורז, נקניקיקיות, עוף, שרימפס.

מנות קלאסיות:

Gumbo –  תבשיל סמיך עם עוף/פירות ים

Jambalaya –  אורז עם בשר/נקניק

Crawfish boil –  סרטנים מבושלים עם תבלינים

Blackened fish –  דג צרוב עם תערובת תבלינים

קג׳ון מול קריאולי

קג׳ון	קריאולי
כפרי	עירוני (ניו אורלינס)
פחות עגבניות	יותר עגבניות
פשוט	מתוחכם יותר
“אוכל של שדה”	“אוכל של עיר”

תבלינים המייחדים את האזור, זה הטעם של לואיזיאנה, היא תערובת שמכילה בדרך כלל: פפריקה, פלפל קאיין , (Cayenne)שום, בצל יבש, פלפל שחור, טימין / אורגנו. זו התערובת שנותנת את החריפות  והעומק.  משתמשים בה כמעט בכל: עוף, דגים, גמבו, ג׳מבלאיה. גם אבקת פילה. פחות מוכר אבל מאוד אותנטי: תבלין עשוי מעלים טחונים של עץ  Sassafras הנותן מרקם סמיך בעיקר ל־Gumbo טעם מעט “אדמתי/מעושן”.

המקור לחריפות הוא בעיקר Cayenne pepper. אבל קג׳ון אינו רק חריף אלא ובעיקר שכבות

אם צריך לבחור: הטעם הכללי, תיבול קג׳ון. הייחוד האמיתי  Filé powder.

פעם הצרפתים שלטו כאן והשפעה שלהם עדיין ניכרת בשמות של ישובים ורחובות ובמידה מסויימת גם במאכלים. אפילו שם העיר אורליאן ואולי הבחורה שרכבה ערומה על סוס וכאלה. ההשפעה באוכל קצת הלכה לאיבוד וקיימת בעיקר כאמצעי שיווק לתיירים.

הערת הטועם: החריף שלהם אשכנזי. לא הודי, לא תימני לא מרוקאי. בסה״כ שינוי מרענן וטעים לעומת אוכל תעשייתי אמריקאי.

לפי החזאים, הלילה הגשם עובד ויעבוד ברציפות עד בערך 0400. אח״כ העננים ילכו לפלורידה. לפיכך הצפי למחר הוא ליום שמש, עד 23 מעלות, וזה מחייב שוטטות ברובע הצרפתי וסביבתו, סיבוב שכולנו כבר עשינו ויש אפילו כאלה הזוכרים אותו.