איפה מתחילים?
- chenbavli
- 16 במאי
- זמן קריאה 4 דקות
טיסה ישירה מלונדון לג׳ורג׳ בוש, שדה תעופה של יוסטון המשתרע על 40 קמ״ר (2/3 מחיפה רבתי), עם 48 מיליון נוסעים בשנה, בהשוואה לנתב״ג שהוא 14 קמ״ר ו- 24 מיליון נוסעים בשנה בלי מלחמות. הוא קרוי ע״ש הנשיא ה-41, האבא, זה ממלחמת עיראק והסקאדים, שלא הצליח להיבחר פעם שניה. הבן, ההוא מאסון התאומים, היה הנשיא ה- 43. לדאבון ליבו של הבן החמוד, אין על שמו שדה תעופה. יש מרכז תרבות עם חניה צמודה.

יוסטון, העיר הגדולה בטקסס והרביעית בגודלה בארה״ב יושבת על שטח של 1700 קמ״ר, פי 4.7 מרצועת עזה כולה, אך עם אותו סדר גודל של אוכלוסייה – 2.3 מיליון ראש, בניגוד לעזה, כאן רובם לא חמאסניקים. בשביל לא להפחית מערכה, המטרופולין שלה 7.1 מיליון. רציתי להזכיר שיוסטון היא המרכז הרפואי של טקסס שהוא הריכוז הגדול בעולם של מוסדות רפואה ומחקר. בלי קשר, ידוען אחר גר בעיר - מרכז החלל של נאס״א ע״ש הנשיא ג׳ונסון הידוע בזכות אפולו 13 בשם
“Houston, we have a problem…”.
אמריקה הקפיטליסטית: ב- 1836 שני יזמים מניו יורק קנו שטח של 27 קמ״ר על גדת זרוע הנהר באפלו והקימו עיר. ככה פשוט. הם גם בחרו את שמה מתוך כבוד לנשיא מדינת טקסס לפני שהצטרפה לברית של ארה״ב והמושל הראשון שלה אחרי שצטרפה לברית, סם יוסטון הקשיש. הפעם בניגוד לעבר, אפילו לא נכנסנו לעיר גופא. את הלילה בילינו במלון ליד השדה ולמרבית ההפתעה, ג׳ט לג או לא, ישנו טוב מאד וקמנו מוקדם לצוד את הטורנדו. בלי הרבה דרמות, 8 שעות ו- 573 ק״מ ו-39 ליטר מאוחר יותר, אחרי שבמהלך התייעצנו מספר פעמים עם אחד שמבין, ChatGPT שמו, הגענו אל עיירה מוזנחת בשם גיינסוויל, אחת מיני מספר מוזנחות אחדות שראינו במשך היום, עצרנו, התמקמנו במלון ואכלו ארוחה באמת נהדרת מבוססת על מטבח איטלקי. מי היה חולם על כזה אוכל באמצע הכלום הזה.
מה שהתברר הוא שמזג האוויר שהובטח לנו ליום ראשון ושני, הקדים ועשה בשבת סופות וטורנדואים בצפון טקסס ובעיקר בדרום אוקלהומה. בעוד שלאורך כל היום העיניים שלי פזלו האחת לכביש והאחרת לעננים, הנווטת היתה נעולה על הכביש בלבד, למה? היא חיפשה מכוניות של ציידים אמיתיים עם אנטנות, ושריוני קשקשים כמו שרואים בסרטים. הרציונל היה מונח לנגד עינינו כל הזמן: אם נראה אחת, נתעלק עליו עד זוב דלק, והיא יוביל אותנו אל המטמון. אפילו תמונה של רכב ציידים לא ראינו בין אם נוסע, חונה או עף.
הריצות של היום היו ניסיון של צ׳אט הידען לפצות אותנו על האובדן הכבד. יתרה מזאת: לפי המפות לפחות, הלילה ומחר לא צריך לרוץ כי אין לאן. העננים הלכו ואחרים לא באו במקומם. במקום זאת, מחר ניסע לטייל באוקלהומה סיטי, הלוא היא העיר הגדולה באוקלהומה המכונה Boom Town. התגלגל לידי ספר בשם זה שכתב סם אנדרסון, כתוב בנוצרית, אני מציין זאת כי איני יודע אם תורגם לעברית, המספר את הסאגה של העיר מהקמתה המיוחדת, על מזג האוויר האפוקליפטי שלה, על המקום בלב התושבים של קבוצת הכדורסל שלה, תפארת ה- NBA, ועד שנעשתה מטרופולין ברמה עולמית. בזמן שקראתי את הספר היתה לי בלורית מפוארת. עכשיו הבאתי אותו לבקר במכורתו ובתקווה למצוא לו זמן לקריאה חוזרת יען כי איני שוכר שמץ ממנו. כאמור, זה יהיה מחר במזג אויר אלגנטי של 32 מעלות עם 90 אחוזי לחות ובחסות המזגן של הראב 4.
מכל המרחקים של היום הזה נשארה בליבנו חרוטה התמונה הירוקה. לאורך מאות קילומטרים הכל ירוק, פרחים חרציות, פרגים וקחוונים, רוב הזמן רוח מנענעת את העצים הרבים... זה לא סתם שטורנדו מגיע באביב, זו העונה הכי יפה בטקסס, בגולן ואולי גם בעולם כולו. אני מתחיל לחשוד שאולי בפעמים הקודמות בטקסס לא היינו באביב או לחליפין, שאני ממילא לא זוכר כלום, מה שקודם.
רק כדי להסיר חשדות בעניין בחירה שגויה של יוסטון:
ביוני 2001 המטירה הסופה הטרופית אליסון כ-1,000 מ"מ גשם בחלקים מיוסטון, וגרמה להצפות הקשות ביותר בהיסטוריה של העיר. 1,000 מ״מ גשם בסופה אחת זה לא סתם מספר, זה הוד השרון מצטבר בשנתיים רגילות, בלי בצורת! זה יוסטון בכמעט שנה שלמה!
באוגוסט 2005 העיר שימשה מקלט ליותר מ-150,000 תושבי ניו אורלינס אשר פונו בעקבות הוריקן קתרינה. חודש לאחר מכן, 2,500,000 תושבים מאזור יוסטון התפנו בעקבות הוריקן ריטה, אשר גרם לבסוף לנזק מועט ביוסטון. היה זה הפינוי האורבני הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית. בספטמבר 2008 פגע הוריקן אייק ביוסטון.
באוגוסט 2017 הוצפו אזורים רבים בעיר בעקבות הוריקן הארווי. ההצפות גרמו לעשרות הרוגים ולנזקים בשווי המוערך בכ-160 מיליארד דולר.
אפשר לראות שביוסטון, מזג האוויר מגזים מדי פעם. האקלים ביוסטון מוגדר כאקלים סובטרופי גשום. על אף שיוסטון כמו כל שאר טקסס, לא ממוקמת ב"סמטת הטורנדו", תאי-על הנוצרים באביב מביאים לעיתים טורנדו לאזור. הרוחות נושבות מכיוון דרום ודרום מזרח (מפרץ מקסיקו) במרבית ימות השנה, ומביאות עימן חום ולחות יותר אפילו מהנהוג בפתח תקוה.
במהלך ימי הקיץ הטמפרטורות מגיעות לעיתים קרובות למעל C° 32. שעות הבוקר בתקופת הקיץ מאופיינות במעל 90% לחות והרוחות בתקופה זאת קלות. על מנת להתמודד עם החום והלחות הכבדה, התושבים משתמשים במזגן בכמעט כל רכב ובניין. ב-1980 תוארה יוסטון כ"מקום הממוזג ביותר על פני כדור הארץ". הטמפרטורה הגבוהה ביותר שתועדה הייתה C° 43, אשר נמדדה ב-4 בספטמבר 2000 וב-28 באוגוסט 2011.
ביוסטון החורף מתון יחסית, בניגוד לרוב האזורים האחרים בארצות הברית. בחודש ינואר הטמפרטורה הממוצעת היא C° 11.7. ב-24 בדצמבר 2004, אז הצטברו 2.5 ס"מ שלג בחלקים מהעיר. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שתועדה הייתה C° 15− ב-18 בינואר 1930. ממוצע המשקעים גבוה, כ-1,260 מ"מ גשם בשנה. בשל הטופוגרפיה השטוחה, מתרחשות הצפות מקומיות לעיתים קרובות.
מחר יום חדש.











תגובות